4.6.2007
 
דברי הנגיד בפני ועדת החקירה בנושא עמלות הבנקים –
במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת
 
בחודשים האחרונים, עוסק בנק ישראל בעבודה מקצועית ויסודית מאוד, בתחום התחרות במערכת הבנקאות. עבודה זו נערכת בשני מישורים עיקריים:
צוותים פנימיים של כלכלנים דנים במטרה לגבש המלצות לדרכים להגברת התחרות במערכת הפיננסית בכלל, ובמערכת הבנקאית בפרט. במסגרת זו, נבחנות דרכים להכנסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. א.
בנק ישראל גיבש הצעה לחוק שיעניק למפקח על הבנקים סמכויות – שאינן היום בידיו – לפקח על עמלות הבנקים. ב.
התחרות במערכת הבנקאות ובמערכת הפיננסית.
המערכת הפיננסית עברה שינויים רבים מסוף שנות ה-80. מדובר בהוצאת הממשלה מהמעורבות המאסיבית שהייתה לה בשוק ההון; הסרת חסמים וביצוע ליברליזציה, שינויים במערכת המיסוי, ולאחרונה הפרדה בין הבנקים לקרנות הנאמנות וקופות הגמל, שהיו תחת ניהולם (רפורמת בכר). השינויים היו רבים וחשובים.
אבל בצד הקמעונאי חשוב להגביר את התחרות בין הבנקים.
כעת, כפי שהזכרתי, אנו בבנק ישראל, בוחנים דרכים חדשות להגברת התחרות במערכת הבנקאות, עם דגש על מגזר משקי הבית.
מדוע רמת התחרות נמוכה? במדינת ישראל פועל מספר מצומצם של בנקים – ולמעשה שני הבנקים הגדולים תופסים את מרבית השוק הבנקאי. בהזדמנויות רבות, אני נפגש עם גורמים פיננסיים בינלאומיים – כולל בנקים זרים – על מנת לעניין אותם להיכנס לפעילות קמעונאית בארץ. אמנם בנקים זרים פעילים בארץ מזה כמה שנים, אבל רובה ככולה של פעילותם הוא מול המגזר העסקי. אחת הסיבות לכך שהבנקים הזרים עדיין כמעט ולא פועלים במגזר הקמעונאי בארץ, היא שמערכת הסניפים של הבנקים המקומיים פרוסה היטב ובנוסף, הבנקים המקומיים מציעים שירותים פיננסיים המבוססים על מערכות טכנולוגיה מתוחכמת. דבר זה מציב בפני בנקים חדשים – מקומיים או זרים – מחיר כניסה יחסית גבוה לענף. בנוסף, חשוב לזכור שהעובדה שהמשק הישראלי קטן משפיעה על ההחלטות של מוסדות פיננסיים זרים ביחס לכניסתם לשוק הישראלי.
על רקע זה, אנחנו בוחנים אפשרויות לכניסת שחקנים מסוג חדש לענף הבנקאות – כגון, בנק אינטרנטי או הפיכת בנק הדואר לבנק לכל דבר – במסגרת הפרטת הדואר.
הצעת חוק לפיקוח על עמלות הבנקים
פיקוח על מחירים, ובמקרה הזה על עמלות הבנקים, בדרך כלל אינו דבר רצוי. היינו מעדיפים להימנע מכך. עם זאת, משום שהתחרות במערכת הבנקאית - בעיקר מול מגזר משקי הבית – נמוכה, ועלול לעבור זמן עד שהמאמצים שלנו להגברתה יישאו תוצאות, גיבשנו הצעת חוק למתן סמכויות למפקח על הבנקים, לפקח על העמלות. אנחנו מקווים שכשהתחרות תגבר וייקבעו מחירים תחרותיים לא יהיה עוד צורך בפיקוח הזה.
הצעת החוק שגובשה מאפשרת למפקח על הבנקים להטיל פיקוח באותן עמלות שבהן נקבע מחיר שאינו משקף תחרות. כמו כן, יאפשר החוק לצמצם את כמות העמלות וליצור קשר הדוק יותר בין העמלה לשירות הניתן. היום מתקיים דיון בהצעת החוק בועדת שרים לענייני חקיקה ואני מקווה שההצעה תונח בקרוב על שולחן הכנסת.
הצורך במערכת בנקאית איתנה ותחרותית
בתקופה האחרונה עלו הרבה יוזמות מהכנסת בתחום המערכת הבנקאית, כגון הצעות החוק הפרטיות השונות בנושא פיקוח על עמלות הבנקים, בעניין מתן ייעוץ פנסיוני, בתחום מכירת חברות כרטיסי אשראי, בעניין מדיניות האשראי של הבנקים לרכישת אמצעי שליטה, בתחום תשלום ריבית זכות בחשבונות עו"ש, ויש עוד, כמו גם הקמתה ופעילותה של ועדת החקירה בנושא עמלות הבנקים.
אני מבין את הסיבות להצעות אלו, אבל חיוני להתייחס לשני נושאים:
הצורך להשאיר למפקחים הרלבנטיים לעשות את העבודה המפורטת ביחס לשיפור התפקוד של המערכת הפיננסית, כמו גם הצורך ביציבות במסגרת הפיקוח וההסדרה של הפעילות הבנקאית. הבנקים והמוסדות הפיננסיים האחרים לא יוכלו לעבוד באופן יעיל בתנאים בהם מערכת החקיקה, הפיקוח וההסדרה משתנה לעיתים קרובות מדי. חשוב שהטיפול בתחום זה יישאר בידי רשויות הפיקוח – הרשות לניירות ערך, הפיקוח על שוק ההון והביטוח, והפיקוח על הבנקים. אפשר לחשוב על שינויים כאלה או אחרים במבנה הפיקוח על המערכות הפיננסיות, אבל לא כדאי, ממש לא כדאי, להעביר את הפיקוח – או חלקים ממנו – לכנסת. א.
הצורך במערכת בנקאית ומערכת פיננסית איתנה ובעלת חוסן. כדי שהמשק הישראלי יוכל לפעול באופן יעיל, יש צורך במערכת בנקאית יציבה. עלינו לשמור על בריאות המערכת הבנקאית באמצעות פיקוח ותחרות, וגם תוך הבנה שהבנקים פועלים בכדי להרוויח תשואה על ההון שלהם. ב.
בהקשר הזה אני רוצה להתייחס לרווחים של הבנקים. טבעי להתייחס לרווחים של הבנקים במונחים מוחלטים – של מיליארדי שקלים --אבל כדאי לבחון את רווחיות הבנקים במונחים יחסיים להון שלהם – כלומר, לתשואה להון. בהקשר זה, התשואה להון של המערכת הבנקאות הישראלית לא גבוהה במיוחד ואפילו מעט נמוכה בהשוואה בינלאומית. התשואה להון של המערכת הבנקאית בשנת 2005, לדוגמה, הייתה 14.5 אחוזים, לעומת 15.4 אחוזים בממוצע, בעולם.
לבסוף, אני רוצה לבקש מהכנסת לקדם את הצעת החוק הממשלתית בעניין פיקוח על העמלות על-ידי המפקח על הבנקים, מיד כאשר תונח על שולחנה – בקרוב, אני מקווה. זו הצעת החוק שחשוב כעת לרכז מאמצים לאישורה.