28.03.2012
 
דברי נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2011
 
נגיד בנק ישראל פתח היום את מסיבת העיתונאים השנתית לרגל פרסומו של דו"ח בנק ישראל לשנת 2011, שנכתב בחתימת המחקר של הבנק. להלן תמצית מדברי הנגיד.
המשק הישראלי נמצא במצב טוב, אם כי לא מצוין. על פי התחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה לפני יומיים, צפויה צמיחה של 3.1% בשנת 2012. זוהי צמיחה נאה, אבל לא באותה מידה כמו הצמיחה שהייתה במשק לפני המשבר. ישנה אי וודאות לגבי ההתפתחויות באירופה, ולמעשה היצוא הישראלי כבר נפגע השנה מהמצב באירופה. היו שטענו בתחילת השנה שהמפתח לפתרון המשבר באירופה נמצא בידי הבנק המרכזי, שיכל לנהוג כפי שנהג הפד בפרוץ המשבר ב-2008, ולנקוט בהרחבה מוניטרית משמעותית. הנגיד החדש של ה-ECB שנכנס לתפקידו לקראת סוף השנה אכן עשה זאת, ובניגוד לתוואי השמרני שבו נגידים חדשים בדרך כלל נוקטים, הוא הוריד את הריבית בשתי פעימות והגדיל את הנזילות בגוש האירו בסדר גודל של כ-10 אחוזים מהתוצר. צעדים אלו הפחיתו מאוד את רמת החששות מהמצב הכלכלי באירופה; אצל האירופאים התחזקה התחושה שהם יוכלו לצאת מהמצב הנוכחי, לא בלי מיתון, אבל ללא משבר פיננסי, ויש לכך משמעות רבה משום שמיתון המלווה במשבר פיננסי הוא חמור בהרבה. בארה"ב המצב מתחיל להשתפר, וניתן לצפות שתהיה שם צמיחה של מעל 2% ב-2012. במשקים המתפתחים לעומת זאת דווקא ישנה האטה מסויימת בצמיחה, וזה דבר משמעותי לאור חלקם ההולך וגדל של משקים אלו בכלכלה העולמית. מבחינתנו בישראל, הנתון החשוב הוא שהמשק העולמי צפוי לגדול בשיעור של כ-4% השנה, לעומת השיעור הנורמלי שהוא קרוב ל-7%, ולכן איננו יכולים לצפות לצמיחה של כ-5% בישראל השנה.
מבחינת המדיניות הפיסקלית, ישנם לחצים מתמידים להגדיל את התקציב, ויש לכך נימוקים שלא ניתן לבטל אותם בהינף יד: היה שינוי משמעותי בסביבה הגיאופוליטית, הן הקרובה והן מול איראן, ולכן יש דרישה להעלאת תקציב הבטחון. תקציב הבטחון מהווה תמיד סוגיה מורכבת מאוד, משום שקשה להעריך את האיומים שצריך להיערך לקראתם. זהו תפקידה של הממשלה להחליט מהי ההוצאה הרצויה על תקציב הבטחון. אולם, אם הממשלה לא תשמור על מסגרת ההוצאה שהוחלט עליה, יהיה עלינו, הציבור הישראלי, לשלם – ולשלם באמצעות העלאת מיסים. ישנן הוצאות חיוניות, איני מזלזל בהן, אבל על הוצאות כאלו צריך לשלם באמצעות מיסים ולא באמצעות העלאת הגירעון, שהוא כבר כעת צפוי להיות גדול מהתוואי שנקבע עבורו בחוק הפחתת הגירעון.
יש לנו גם נטייה לבצע מדי פעם התאמות קטנות בתקציב, כדי למנוע פגיעה בקבוצה כזו או אחרת, כמו, לדוגמא, הנסיונות להפחית את המיסוי על הדלק. משחקים אלו אינם מביאים בסופו של דבר לתוצאה חיובית – עדיף שנשמור על תוואי המיסוי שהחלטנו עליו מראש.
הדו"ח מצביע על כך שבשנים האחרונות ישנה מגמה, אם כי לא מאוד חזקה, של ירידה בשיעורי העוני, תופעה נדירה יחסית בישראל. הדוח מצביע על כך שזוהי בעיקר תוצאה של ירידה בשיעורי האבטלה, והעובדה שאנשים שמחפשים עבודה מצליחים, בממוצע, למצוא אותה יותר בקלות, ובכך לשפר את מצבם הכלכלי. הדוח מציג גם ניתוח לגבי מצבו של מעמד הביניים, שהשתפר בשנים האחרונות מבחינת ההכנסה הריאלית שלו.
ישנם לחצים בלתי פוסקים להפחתת עמלות הבנקים. הפיקוח על הבנקים עושה עבודה חשובה בפיקוח על העמלות, והצוות שהוקם לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות בוחן דרכים נוספות להפחתת העלויות בבנקאות. אולם, עלינו לזכור שלא ניתן להפחית את העמלות עד אין סוף. הבנקים הם חברות ציבוריות, והיכולת שלהם לגייס הון ולהעניק אשראי בקצב הרצוי למשק תלויה גם ברווחיות שלהם.
לפני מספר חודשים החלה לפעול בבנק ישראל הועדה המוניטרית שקמה מתוקף חוק בנק ישראל החדש. חברי הועדה מקרב הציבור הם אנשים רציניים ומקצועיים, שמביאים איתם לדיונים נקודות מבט חדשות, ואינם מתביישים לשאול אותנו, אנשי הבנק, שאלות קשות. איכות הדיונים המוניטריים השתפרה מאוד מאז תחילת פעולתה של הועדה. במסגרת החוק קמה גם המועצה המנהלית בראשות מר דן פרופר, אשר משפיעה גם היא לטובה על ההחלטות הניהוליות ועל הבקרה על תהליכי העבודה של בנק ישראל. אני סבור שהמאמץ הרב שהושקע כדי לחוקק את חוק בנק ישראל בכנסת השתלם ואנו כבר קוצרים את הפירות. הממשל התאגידי בבנק השתפר משמעותית – אנו מבחינים זאת בתוך הבנק, ואני מקווה שגם הציבור מבחין בכך מבחוץ.