דברי פתיחה של נגיד בנק ישראל בכנס, בבנק ישראל,
הדן בהצעה לעגן בחוק עסקאות מכר חוזר (Repo) בניירות ערך

אחת החוליות החלשות של השווקים הפיננסיים במשק הישראלי נעוצה בהיעדרו הכמעט מוחלט של שוק כספים חוץ-בנקאי ובשוק הון מקרטע. מדובר בשוק אשר אמור לספק, מחד, תחליפים לפקדונות ולאשראים לטווחים קצרים בכלל, ולשירותי ניהול של תזרים מזומנים בפרט; ומאידך, מקורות חסכון ארוכי טווח למימון השקעות בנכסים קבועים. לבנקאות הישראלית יש, למעשה, מונופול על אספקת שירותים אלה, ושרותים נילווים להם, בעיקר למשקי בית ובמידה רבה למגזר העסקי. חוליה חלשה זו יוצרת, מצידה, שלושה פגמים יסודיים:

הראשון: מבני. משק הנשען, לצורך תיווך פיננסי, בעיקר על הבנקאות המסחרית, שהיא כשלעצמה ריכוזית מאד, הינו פחות יציב ועשוי יותר להיות נתון לזעזועים פיננסיים, מאשר משק הנבנה גם על תיווך פיננסי חוץ בנקאי מפותח.

 

 

השני: משק הנשען בעיקר על הבנקאות המסחרית הינו משק  פחות תחרותי, המספק שירותים פיננסיים ביעילות נמוכה יותר מאשר משק אשר בו קיימת גם חלופה חוץ-בנקאית מפותחת. יעילות נמוכה מתבטאת במגוון שירותים מצומצם יותר, פחות מותאם לצרכים המיוחדים והמשתנים של הלקוחות, ובמחירים גבוהים יותר למשתמש (פער ריביות, עמלות ותשואות על תיק הנכסים).

 

 

השלישי: משק הנשען בעיקר על הבנקאות המסחרית, פוטנציאל הצמיחה שלו ירוד יותר, בשל העדרם של שוקי כספים והון מפותחים, מחד; ונדרשות בו ריביות גבוהות יותר לאורך זמן כדי לשמור על יציבות מחירים, בשל רדידותם של אפיקי התמסורת של צעדי המדיניות, מאידך.

 

למרות מרכזיותו, הנושא לא זכה עד עתה לטיפול הולם של קובעי המדיניות, פרט להיבט חשוב אחד: צמצום השליטה של הבנקים על תאגידים ריאליים אשר בוצע במהלך שנות ה-90\'. מצב זה אפשר לבנקים להרחיב את אחיזתם בענף השירותים הפיננסיים. פרט לבנקאות מסחרית – קבלת פקדונות ומתן אשראי, בעיקר לטווח קצר ובינוני - עיסוקם מקיף היום: קופות גמל (לרבות ניהול קופות מיפעליות שאינן בבעלותם); קרנות השתלמות; קופות פיצויים; קרנות נאמנות; חברות נאמנות; ייעוץ השקעות; חברות חיתום; תיווך בקנייה ומכירה של ני"ע בורסה, בארץ ובחו"ל ; ניהול חשבונות ניירות ערך למשמרת; מימון פרוייקטים ארוכי טווח; מעורבות בקרנות הון סיכון; ניהול תיקים ובנקאות פרטית; כרטיסי אשראי; חברות ליסינג; בעלות חלקית, לרבות ייצוג במועצות המנהלים, של חברות וסוכנויות ביטוח; בעלות חלקית, לרבות ייצוג במועצות המנהלים, של חברות פעילות בשוק ההון; היערכות להשתתף במיכרזים לרכישת קרנות פנסיה; בניית מעקפים על ההגבלה של שליטה בתאגידים ריאליים, באמצעות הסדרים מיוחדים המקנים להם מעמד מועדף בתאגידים אלה, שאינו עקבי עם החזקה פיננסית פסיבית של עד 20%, כפי שהותר להם; נוסף לכל אלה קיימת גם הצעה לתת לבנקים מעמד מועדף, וזכויות מיוחדות, כדי שישמשו עושי שוק באגרות חוב ממשלתיות;

ברירת המחדל היא, אפוא, היווצרות קונגלומרטים פיננסיים גדולים וריכוזיות שאין דומה לה בענף מרכזי ביותר במשק הישראלי, וזו הולכת ומתממשת לנגד עיננו. קיימת נטייה טבעית לטפל במצב עניינים זה בשתי דרכים עוקפות אשר מחמירות את הבעיה: האחת, הקמת "חומות סיניות"; והשניה, פיקוח על מחירים. נקיטת אמצעים בשני תחומים אלה אינה פותרת דבר, מחפה על הבעיות, מאפשרת לעיוותים להצטבר עד אשר, בלית ברירה, נוצר צורך דחוף לתת מענה מבני יסודי.

הדרך הנכונה לשיפור המבנה התחרותי של ענף השירותים הפיננסיים היא הפוכה, ומורכבת משניים: הפרדת בעלויות כדרך המלך לשיפור המבנה התחרותי ולמניעת ניגודי עניינים והסרת חסמים לפיתוח שווקים ומכשירי שוק, בתחומי הרגולציה והמיסוי. פרטי הדרך הראשונה מעובדים עתה ע"י צוות אותו מרכז מנכ"ל משרד האוצר, ואילו ההצעה אשר תידון כאן היום – לעגן בשוק הישראלי תפעול סדיר של מכשירי מכר-חוזר (REPO), מגובה בחקיקה מתאימה – שייכת למרכיבי הדרך השנייה. מדובר בנדבך חיוני ליצירת אשראי חוץ-בנקאי לטווחים קצרים, אשר ביחד עם ניירות ערך מסחריים (אג"ח לטווח קצר של חברות), שוק מק"מ עמוק ורחב, נגזרות – סחירות ומעבר לדלפק - על ריבית ושער החליפין, קרנות נאמנות אשר יופרדו מבעלות הבנקים ולכן יתחרו איתם במתן שרותי ניהול מזומנים וניהול נכסים פיננסיים – ייצרו את שוק הכספים החוץ-בנקאי אשר איננו קיים היום.