המדיניות הדרושה לעידוד השקעות במשק הישראלי, לקראת מפגש עם הועד הפועל של התאחדות התעשיינים

המדיניות הדרושה לעידוד השקעות במשק הישראלי
הוכן ע"י הנגיד לקראת מפגש עם הועד הפועל של התאחדות התעשיינים

לקובץ PDF המלא - לחץ כאן.

במהלך שנת 2003, בין הרבעון הרביעי של 2002 לרבעון הרביעי של 2003, צמח התמ"ג בכ- 2%, והתוצר העסקי בכ- 3%. ברור, אפוא, ששנת 2003 סימנה מעבר מהתכווצות המשק, שאיפיינה את השנים 2001 ו- 2002, לראשיתו של תהליך צמיחה. עם זאת, הרכב הצמיחה עדיין אינו מניח את הדעת. היא מובלת, כידוע, ע"י היצוא, אשר התאושש בקצב של כ- 5% במהלך 2003, וגידול הצריכה הפרטית בכ- 4% במהלך השנה. עם זאת, מי שמחפש את היסודות לצמיחה מתמשכת, כלומר את הגידול בהשקעות, לא ימצא אותם. ההשקעה בנכסים קבועים ירדה בכ- 5% במהלך 2003, וההשקעה בענפי המשק, למעט דיור, ירדה בכ- 7%. המגמה הזו של ירידה בהשקעות איפיינה, כמובן, את תקופת ההתכווצות של המשק, ועדיין לא חל בה שינוי של ממש. יתר על כן, כאשר בוחנים את מגמת ההשקעות לפי ענפי משק, אפשר לראות כי הירידה בהן היא תופעה מקרו-כלכלית המאפיינת את כל ענפי המשק, פרט לחשמל, והיא נמשכת כבר שנה שלישית ברציפות. ההערכה לשנה זו, 2004, אמנם  צופה גידול בהשקעות, כתוצר לוואי של החזרה לצמיחה, אבל בשיעור מתון למדי. השינוי במגמת ההשקעה במשק עדיין נראה כגורם מגיב ולא כגורם מוביל.

ברור כי ללא גידול יציב בהשקעות קשה לצפות לצמיחה מתמשכת. ראוי היה, לכן, כי מדיניות הממשלה תתמקד בשאלה מה יש לעשות על מנת לחזק את החולייה החלשה הזו במיבנה הצמיחה כדי שתאריך ימים. למעשה הרבה יותר חשוב לראות עתה, לצד הגידול ביצוא, גידול בהשקעות מאשר גידול בצריכה הפרטית. כדי לקבל מושג כמותי על המיפנה הנדרש אפשר לציין כי ההשקעה הגלמית המקומית היוותה כ- 23 אחוזים יחסית לתוצר בשנים 1997-1999, ואילו בשנת 2003 התדרדר שיעור זה ל- 15.5 אחוזי תוצר בלבד.

כדי להסיר ספק כדאי לציין כבר בראשית הדברים כי חלק נכבד מהפעולות הדרושות אכן נעשות ע"י הממשלה, בהתאם לתכנית אותה היתווה משרד האוצר. אנחנו נדון כאן בשאלה מה עוד ניתן לעשות כדי לתמרץ את הנכונות להשקיע.

לקובץ PDF המלא - לחץ כאן.