המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, נשא היום דברים בכנס בנושא "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר", שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה.

30.3.2009

תמצית דבריו של המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו בכנס שנערך היום במרכז הבינתחומי בהרצליה

המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, נשא היום דברים בכנס בנושא "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר", שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה.

המפקח התייחס לאתגרי הרגולציה הפיננסית והתובנות הראשונות מהתפתחות המשבר העולמי בארץ ובעולם. לדבריו הרגולציה הפיננסית בישראל צריכה לעבור ממבנה פיקוח מוסדי (סקטוריאלי) למבנה פיקוח מותאם מטרות (פונקציונאלי) וזאת בדרך של איחוד רשויות פיקוח. נוסף על כך הדגיש המפקח את החשיבות של איחוד הפיקוח היציבותי בבנק ישראל על רקע הפקת לקחים מהתמודדות רשויות פיקוח בעולם עם המשבר העולמי.

המפקח הוסיף כי על רקע התפתחות המשבר העולמי מזוהה בעולם מגמה של איחוד מלא או חלקי של רשויות הפיקוח תוך הרחבת עיסוקו של הבנק המרכזי ביציבות המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים הבודדים. מעורבות הבנק המרכזי בנושאי היציבות חיונית הן לשם טיפול יעיל במשבר והן לצורך מניעת משבר. דגש נוסף שניתן בעולם הוא הצורך ברמה גבוהה של תיאום ושיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח ובינן לבין הבנק המרכזי להשגת יעילות פיקוחית.

בישראל חלוקה סקטוריאלית בין 3 רשויות פיקוח לפי סוגי מוסדות: פיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר והרשות לני"ע. למבנה זה מספר חולשות בבחינת התאמתו למאפייני המשק הישראלי ובאופן התמודדותו עם היעדים המרכזיים של הרגולציה הפיננסית ועם התמורות בשווקים.

המשק הישראלי מאופיין ככלכלה קטנה בעלת ריכוזיות גבוהה בבנקאות וביטוח. בשנים האחרונות ניכרה מגמה של היטשטשות גבולות הפעילות של הגופים הפיננסים השונים ובהן פעילות באשראי ופעילות בשוק ני"ע. שינויים אלו ואחרים מדגישים את הצורך בראיה כוללת של המערכת הפיננסית ושמירה על יציבותה, תוך השגת תיאום מירבי בין מפקחים ושימת דגש על החלת רגולציה ופיקוח שוויוניים על הגופים הפיננסיים. מעבר מפיקוח סקטוריאלי לפיקוח פונקציונאלי ואיחוד הפיקוח היציבותי בבנק ישראל יאפשרו השגת יעדים אלו, תוך התאמה למבנה המערכת הפיננסית, השגת יעילות וגמישות ביישום הפיקוח והבטחת מעמדו ויכולתו של הפיקוח בהתמודדותו עם משברים.