19.01.2009
 
המשנה לנגיד בכנס "כלכלת ישראל והשווקים הפיננסיים בעקבות המשבר – מבט צופה לעתיד"-
יום עיון לזכרו של פרופ' שמואל קנדל ז"ל באוניברסיטת תל אביב
 
"המשבר הפיננסי מביא למיתון משמעותי של הפעילות הכלכלית בעולם המערבי ולירידה חדה של הצמיחה במדינות המתפתחות. המשבר הפיננסי בארה"ב ובאירופה נמצא בטיפול אינטנסיבי של הממשלות, הבנקים המרכזיים וגופי הפיקוח השונים. אנו מקווים שבמהלך 2009 צעדי מדיניות אלו יישאו פרי, ושוקי הכספים והאשראי ישובו לתפקד, כך שייווצרו התנאים ההכרחיים לחידוש הצמיחה הכלכלית בעולם. צעדי המדיניות בתחום הריאלי מיועדים להקטין את הפגיעה בפעילות, אך אינם יכולים למנוע אותה".
כך אמר היום פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס "כלכלת ישראל והשווקים הפיננסיים בעקבות המשבר- מבט צופה לעתיד", יום עיון לזכרו של פרופ' שמואל קנדל ז"ל באוניברסיטת תל-אביב.
"המשק הישראלי נכנס למשבר בתנאים מקרו--כלכליים מצוינים", הוסיף פרופ' אקשטיין. "את שנת 2008 סיימנו ביחס חוב-לתוצר, שיעור הוצאה מהתוצר וגירעון ברמות נמוכות התומכות ביציבות. האמון במדיניות המוניטרית גבוה, והציפיות לאינפלציה לטווח ארוך מעוגנות סביס מרכז יעד האינפלציה. קיים איזון בין היבוא ליצוא ועודף בחשבון השוטף. הלימות ההון במערכת הבנקאית טובה, אף כי לא גבוהה בהשוואה בין-לאומית והמערכת הפיננסית יציבה. אמנם שוקי המניות והאשראי הגיבו על המשבר בדומה למרבית השווקים בעולם, אך בזכות יציבות המערכת הבנקאית והגופים הפיננסיים האחרים, לא נדרשו צעדים דרמטיים בדומה לאלו הננקטים בארה"ב ובאירופה".
פרופ' אקשטיין ציין, כי הפגיעה במשק הישראלי, בדומה למשקים קטנים אחרים, נובעת מחשיפת היצוא - מנוע הצמיחה העיקרי בשנים האחרונות - לירידה דרמטית של הביקושים בחו"ל. נוסף על כך עלו מחירי האשראי, ולכן אנו צופים ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית של ישראל, הצמיחה היום וברביעים הקרובים צפויה להיות נמוכה עד כדי אפסית. הירידה בפעילות מורידה את תקבולי המסים, ולכן בשנת 2009 צפוי גידול משמעותי של הגירעון. כדי לשמור על יציבות המשק ולמנוע התייקרות נוספת של האשראי, אין לאפשר לממשלה חופש רב בהגדלת ההוצאה שתגרום לעלייה ביחס חוב תוצר.
כמו כן, הוסיף פרופ' אקשטיין כי בנק ישראל נקט במדיניות של הורדת הריבית על מנת למזער ככל האפשר את עלויות האשראי למגזר העסקי ולעמוד ביעד האינפלציה בתנאים אלו.
פרופ' אקשטיין תיאר את צעדי הממשלה הנדרשים אשר צריכים להעשות מיידית, על מנת להרחיב את מצאי האשראי והורדת העליות: הפעלה מיידית של תוכנית הערבויות לבנקים כדי לאפשר להם לגייס הון, הרחבה משמעותית של תוכנית ערבויות לעסקים קטנים ובינוניים וכן תכנית ערביות מיוחדת לגופים מוסדיים. בנוסף להאצת הפעילות בתחום התשתיות יש לשחרר קרקעות ולקדם אישור תוכניות לבנייה. כמו כן יש להרחיב במידה ניכרת את התמיכה במו"פ, כדי לעודד חדשנות לקראת היציאה מהמשבר ולשמור על כוח העבודה המיומן ביותר בענפי התעשייה המייצאים. על מנת לעמוד במגבלות התקציביות מרבית ההוצאות הן בניהול אך ייתכן ויידרשו התאמות בתקציב.
להערכתו של פרופ' אקשטיין, ראוי להיערך בעוד מספר חודשים לשיפור המערכות הפיננסיות בישראל על ידי חיזוק הפיקוח על הסיכונים הפיננסיים. זאת באמצעות העברת הפיקוח על הסיכונים הפיננסיים של כלל המשק לניהולו הישיר של בנק ישראל. כמו כן יש לעקוב וליישם שינויים הננקטים במערכות הפיננסיות בעולם המערבי. בנוסף, יש לקדם בזהירות את פיתוח השווקים הפיננסיים באמצעות רגולציה קפדנית של איגוח זרמי תקבולים של בנקים וגופים אחרים וביטול עיוותי מס. הפעלתו של שוק הריפו בארץ בשנה זו - ציין פרופ' אקשטיין - היא צעד מבורך בכיוון זה.