30.6.2009
 
המשנה לנגיד בפורום קיסריה: תשלומי הריבית והוצאות הביטחון הגבוהים אינם מאפשרים צמצום תקציבי ולכן אין מקום להורדת מסים, מעבר לרמות המתוקצבות בתקציבים ל-2009 ו-2010, שתביא לעלייה נוספת בנטל החוב
 
פרופ' צבי אקשטיין: "יש להתמקד ברפורמות שיביאו לייעול המנגנון הציבורי במינהל מקרקעי ישראל, בנמלים ובמשק החשמל"
גודלה היחסי של הממשלה והרכב ההוצאה הציבורית משפיעים על צמיחת המשק. המנגנונים העיקריים להשפעה זו הם, בין היתר, ההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח, ההשקעה בתשתיות ובהון אנושי, שיעורי התעסוקה ואיכות ויעילות הביורוקרטיה – כך אמר היום פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בפאנל שכותרתו "גודלה הרצוי של הממשלה – בין כלכלה לפוליטיקה", בפורום קיסריה, שמתקיים באילת.
אקשטיין הוסיף, כי בשנים האחרונות גודל התקציב בישראל בדומה לרמה הממוצעת במדינות ה- OECD, כאשר המגזר העסקי הפך למנוע צמיחה דומיננטי במשק. ואולם, תשלומי הריבית על החוב וההוצאה הביטחונית בישראל עדיין גבוהים משמעותית ביחס למדינות מפותחות אחרות: תשלומי הריבית על החוב ביחס לתוצר בישראל גבוהים ביותר מ-3 אחוזים לעומת גוש היורו וארה"ב, וההוצאה הביטחונית גבוהה גם היא באופן משמעותי. התוצאה של ההוצאות הגבוהות, על מרכיבים שאינם מעודדים צמיחה, היא השקעה נמוכה בתשתיות ובחינוך – שפוגעת בצמיחה. בנוסף, באיכות הרגולציה, הביורוקרטיה והשירות הציבורי למגזר העסקי, לפי 11 דירוגים בין-לאומיים ישראל נמצאת בממוצע במקום ה-35, שהוא נמוך ביותר.
לדברי אקשטיין, חלק משמעותי של פעילות הסקטור הציבורי אינו תומך בצורה מיטבית בצמיחת המשק וביכולתו לצמצם פערים מול משקים מפותחים אחרים ולהיות משק מהמפותחים בעולם. בהינתן המגבלות התקציביות, אמר, יש להתמקד היום ברפורמות שיביאו לייעול המנגנון הציבורי כגון הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, בנמלים ומשק החשמל. אקשטיין: "תשלומי הריבית והוצאות הביטחון הגבוהים אינם מאפשרים צמצום תקציבי ולכן אין מקום גם להורדת מסים, מעבר לרמות המתוקצבות בתקציבים ל-2009 ו-2010, שתביא לעלייה נוספת בנטל החוב".