מדיניות עבודה ורווחה: מה נשתנה? (ומה עוד נותר לשנות...), בכנס של מחלקת המחקר

מדיניות עבודה ורווחה: מה נשתנה? (ומה עוד נותר לשנות...)

ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל בכנס של מחלקת המחקר

למצגת שהוצגה בכנס - לחץ כאן.

שוק העבודה הישראלי התאפיין זה למעלה מעשור בירידת שיעורי התעסוקה בקרב גברים והם הגיעו לרמה לנמוכה ביותר בין מדינות המערב. ירידה זו הושפעה ממגמות של עלייה מתמשכת של שיעורי האבטלה וירידת השכר היחסי של בעלי השכלה נמוכה. עליית שיעורי האבטלה הוחרפה מסוף 2001, עם כניסת המשק למיתון מתמשך.

המגמה של ירידת שיעורי ההשתתפות של גברים נבעה משילוב של גורמים שהקטינו את הביקוש לעבודה של בעלי השכלה נמוכה והשפיעו לירידת שכרם היחסי ולעלייה בשיעור אבטלם, לצד הקלת בישום הקריטריונים לקבלה, והגדלה מסוימת בנדיבותם של תשלומי ההעברה המחליפים הכנסה מעבודה.

התהליכים בשוק העבודה שהאיצו את הירידה בשכר והעלייה באבטלה של בעלי השכלה נמוכה כוללים את תהליכי הגלובליזציה בכלל ומדיניות החשיפה בפרט שלצד הוזלה של מוצרי צריכה המיובאים מארצות שלישיות לכלל הציבור הקטינו את כושר התחרות של התעשיות המסורתיות וצמצמו את הביקוש שלהן לעובדים; את העלאת שכר המינימום שתרם אף הוא לצמצום הביקוש לעובדים בלתי מיומנים; ואת הגידול המהיר במספר העובדים הזרים בעשור האחרון שתרמו במישרין לירידת התעסוקה וירידת השכר של מעוטי השכלה ישראלים. גם גל העלייה תרם לירידה יחסית בשכר של עובדים מעוטי השכלה בשלבי הקליטה הראשונים.  לצד מגמות אלה בשוק העבודה הוקלו הקריטריונים וישומם לקבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה, ואוכלוסיות מקבלי דמי אבטלה והכנסת הבטחה גדלו במהירות, הרבה מעבר לגידול במספר המובטלים באותה תקופה.

המדיניות הכלכלית הננקטת מאז אמצע 2002 וביתר שאת ב-2003 פועלת להיפוך מגמות אלה מתוך מטרה להעלות מחדש את שיעורי התעסוקה. במסגרת זו קוצצו באופן חד קצבאות הביטוח הלאומי – ובפרט לדמי אבטלה, הבטחת הכנסה וקצבאות הילדים.

כמו כן, בשנה האחרונה הוחמרה האכיפה כנגד מעסיקי עובדים זרים ללא היתר וננקטה מדיניות לצמצום מספר ההיתרים ולייקור עלותם של העובדים הזרים. ואולם בהקשר זה ראוי להשלים את הצעדים שכבר ננקטו בהעברת היתר העבודה מהמעסיק לעובדים, מעבר שיתרום להקצאה יעילה של העובדים הזרים ולעליית שכרם – כך שיפחת היתרון למעסיק שבהעסקתם על פני העסקת ישראלים, ובהגדלת ההיטל להעסקתם, כך שעלותם למעסיק תתקרב לזו של עובדים ישראלים.

ואולם, עד כה טרם ננקטו צעדים ישירים לשיפור התמורה בשוק העבודה לבעלי השכלה נמוכה. לפיכך, את צעדי המדיניות שננקטו עד כה יש להשלים בצעדים שישפרו את התמורה לעבודה בקרב בעלי השכלה נמוכה וישפרו את כישוריהם ויכולתם השתכרותם בשוק העבודה.

במסגרת הצעדים שראוי לנקוט:

יש לתמרץ באמצעות מס הכנסה שלילי את בעלי השכר הנמוך שאינם מגיעים לסף המס. זאת בדומה לתמריצים הניתנים במערכת המס באמצעות נקודות זיכוי;

יש לסבסד את היציאה לעבודה לבעלי שכר נמוך ע"י שיפוי בגין עלויות הנסיעה לעבודה והטיפול בילדים.

יש לשפר ולייעל את מערכי ההכשרה המקצועית כך שיקנו כישורים התואמים את הביקוש בשוק העבודה.

יש ליישם את המלצות ועדת תמיר ולהרחיב את יישומם גם לאוכלוסיות נוספות.

מעבר לצעדים אלו אשר יתרמו להגדלת התעסוקה והתמיכה לעבודה לבעלי שכר נמוך יש לשנות את הקצאת המקורות במערכת החינוך באופן שתקטין את הפערים בהישגים ותתרום לשוויון הזדמנויות. רק מדיניות עקבית בכיוון זה תקטין את הפערים בשוק העבודה בעתיד בקרב הילדים של היום.