עקרי דבריה של ד"ר קרנית פלוג מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל בכנס נעמת על השתלבות נשים בשוק העבודה

22.9.2008

עקרי דבריה של ד"ר קרנית פלוג מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל
בכנס נעמת על השתלבות נשים בשוק העבודה

שעור התעסוקה של נשים בגילאי העבודה העיקריים בישראל (25-64), דומים לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. ואולם, הפערים בין שיעורי התעסוקה של נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות גדולים מאוד: בעוד ששיעור התעסוקה של נשים יהודיות גבוהים יחסית –כ-70%, אלה של נשים ערביות עומדים על פחות מ-30%. בעוד שיעורי התעסוקה של נשים משכילות (13 שנות לימוד ומעלה) עומדים על למעלה מ-75%, אלה של נשים עם פחות 12 שנ"ל עומדים על פחות מ-40%.

בין הנשים שאינן עובדות, בגילאי העבודה העיקריים, ציינו כשני שלישים את הטיפול בילדים או במשק הבית כסיבה העיקרית לכך שאינן עובדות, וגם בין אלה שעובדות משרה חלקית מרצון, סיבה מרכזית לבחירתן לעבוד משרה חלקית היא הטיפול בילדים. חשוב לציין כי עובדת אי התעסוקה של נשים, או תעסוקתן החלקית, משתקפת בין היתר בשיעורי עוני גבוהים יחסית במשפחות שיש בהן רק מפרנס אחד. מחקרים מצביעים על האפקטיביות של סיבסוד מעונות יום, וחינוך טרום חובה, ככלים יעילים לעידוד התעסוקה של אימהות. לנוכח ממצאים אלה,ולאור העובדה שהאג'נדה הכלכלית –חברתית של הממשלה מתמקדת בהקטנת העוני באמצעות עידוד תעסוקה, חשוב לברר באיזו מידה תומכת המערכת הציבורית ביצירת התנאים שיעודדו נשים להישתלב בתעסוקה, ואיך אפשר להגביר את התמריצים להשתלבותן של נשים בשוק העובדה. לנוכח מישקלו הגבוה של הטיפול בילדים בסיבות לאי תעסוקה, סביר שגם עידוד התעסוקה צריך להתמקד, בראש ובראשונה, בשיפור הנגישות, והקטנת העלות של הטיפול בילדים.

בפברואר 2007 החליטה הממשלה להגדיל, במהלך השנים ,2008-2010 את תקציב למעונות יום ב-67 מיליון ₪ מדי שנה. בעיקבות כך עלה הן מספר הילדים במעונות הציבוריים, והן שיעור הסבסוד, במידה ניכרת. ואולם, גם לאחר העלאה זו, שעור הילדים בגילאי 0-3 במעונות ציבוריים אינו גבוה בישראל ביחס למדינות אחרות (כרבע, אך עדיין נמוך משמעותית מהשיעור במדינות כמו דנמרק, שבדיה בלגיה, בהם השיעורים גבוהים בהרבה). אחד מהמאפיינים של התמיכה הממשלתית במעונות יום הוא הפרוגרסיביות של התמיכה, כלומר היא ממוקדת באוכלוסיות בעלות הכנסה הנמוכה. ואולם, למרות זאת, בקרב נשים ערביות, שיעורי הזכאות למעונות יום נמוכים במיוחד. כך, בעוד שמשפחות יהודיות זוכות לסבסוד בגין כ-15% מהילדים, משפחות ערביות זוכות לסבסוד מעונות יום רק בגין 6% מהילדים, למרות היותן מיוצגות בשיעור גבוה מאוד באוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה.

החינוך הקדם יסודי, לגילאי 3-5, מהווה, מעבר לתרומתו להתפתחות הילד, גם נדבך חשוב בעידוד נשים לצאת לעבודה . גם בחינוך הקדם יסודי, ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה יחסית (76% בישראל לעומת 80% בממוצע, ב-OECD). גם בתחום זה, הרחבת החינוך קדם חובה, בעיקר באזורים מעוטי הכנסה, עשויה לתרום רבות לתעסוקת נשים, ובכך לצמצום הפערים והעוני.

חשוב לציין כי כאשר המדינה מוציאה מעט יחסית על טיפול בילדים בגיל הרך, מהווה ההוצאה הפרטית תחליף להוצאה הציבורית. ואולם, זו קשורה קשר הדוק להכנסה הכלכלית של המשפחה: בעוד משפחות בשליש התחתון של התפלגות ההכנסות הוציא על הטיפול בילדים בגילאי 0-5 בממוצע כ-200 ₪ לחודש לילד, משפחות בשליש העליון הוציאו כ-1480 ₪ בחודש לילד. אלה מבטאים גם את ההבדלים בשיערי התעסוקה של נשים בין החמישונים, אך הם, כשלעצמם מעצימים את אי השוויון.

כלי נוסף, בו משתמשת המדינה כדי לעודד תעסוקת נשים הן נקודות הזיכוי בגין ילדים לאמהות עובדות. ואולם כלי זה, מטיב עם נשים בעלות הכנסה גבוהה, אשר נמצאות מעל סף המס, ולכן יכולות להינות מההטבה. חשוב לציין ש-80% מהאימהות אינן ממצות את הטבות המס. מחציתן כי אינן עובדות, ומחציתן כי הכנסתן נמוכה יחסית.

לסיכום, ראוי להדגיש כי שיעורי התעסוקה של נשים באוכלוסיות חלשות נמוכים יחסית, ותורמים לשיעור עוני ולפערי הכנסות גבוהים. הרחבת הסבסוד של מעונות יום, משפחתונים, וצהרונים, תוך מיקוד באוכלוסיות מעוטות הכנסה, ובכלל זה באוכלוסייה הערבית, תוכל לסייע בהגדלת שיעורי התעסוקה. גם הרחבת חינוך חובה קדם יסודי, בעיקר באזורים חלשים, תתרום להגברת ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. לעומת זאת, אין מקום להרחיב את הטבות המס לנשים עובדות שכן הם מגדילים את ההכנסה של נשים בעלות שכר גבוה ששיעורי תעסוקתם גבוהים ממילא.