16.11.2009
 
תמצית דברי נגיד בנק ישראל בכנס תוכניות עבודה של משרדי הממשלה
 
כשאנו מתבוננים היום באינדיקטורים המקרו-כלכליים אנו רואים שמצבו של המשק טוב, אך עדיין יש מקום רב לשיפור. רמת הצמיחה עדיין אינה מספיקה כדי להשפיע משמעותית על האבטלה. במדינות המתעוררות והמתפתחות הצמיחה צפויה להיות השנה חיובית, אך נמוכה מאוד. רמת הצמיחה העולמית ב-2009 צפויה להיות שלילית. לגבי המשק הישראלי התחזית היא ליציבות בתוצר בשנת 2009 ולצמיחה של 2.5% ב-2010. התחזית אמנם גבוהה מהתחזיות המוקדמות, אך עדיין נמוכה. מאז המחצית השנייה של 2003 ועד 2008 צמח המשק הישראלי בשיעורים מרשימים. השנה המרשימה ביותר הייתה דווקא 2006, שבה, למרות המלחמה בצפון, המשק המשיך לצמוח בשיעורים נאים. תכונה חשובה של המשק הישראלי היא יכולת העמידה שלו במשברים. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בעת מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, בעת עליית החמאס לשלטון ברשות הפלסטינית וכן באירועים נוספים שבהם המשיך המשק לתפקד היטב ולצמוח בשיעורים נאים למרות המצב.
מאפיין בולט של המשבר הנוכחי הוא הפגיעה בהיקפי הסחר העולמיים. לנוכח רמת הפתיחות הגבוהה של המשק הישראלי, המתרחבת עם השנים, אך טבעי הוא שהמשק הישראלי ייפגע מהמשבר,ואכן, היבוא והיצוא ירדו בעטיו בשיעורים חדים. יחד עם זאת, ירידתו של היבוא הייתה חדה מזו של היצוא, וכך הוסיף וגדל העודף בחשבון השוטף. היצוא גם מתאושש מהר יותר מאשר היבוא, ובולטת ההצלחה ביצוא הטכנולוגיה העילית. התאוששות מהירה זו היא אחת הסיבות להתאוששות המהירה יחסית של המשק הישראלי לעומת מדינות אחרות.
בעבר סבל המשק הישראלי ממחסור במט"ח, אולם בשנים האחרונות התהפכה המגמה, ונוצר עודף בחשבון השוטף. הגורמים לכך הם חיוביים, אך יוצרים לחצים לייסוף השקל, והתחזקות השקל מקשה על היצואנים.
במהלך המשבר נקטנו כמה צעדים לשם עידוד הצמיחה במשק: הורדנו את הריבית לרמתה הנמוכה בהיסטוריה, פעלנו בשוק האג"ח הממשלתיות, והתערבנו בשוק המט"ח. בחודשים האחרונים אנו נוקטים מדיניות של מעבר, בדרך להפסקת מעורבותנו בשוק המט"ח - אך לא נעשה זאת אלא כשנהיה בטוחים כי השוק מתפקד היטב.
האינפלציה בישראל הייתה לעתים בתוך היעד, אך במרבית הזמן היא הייתה מחוץ לו. זאת, בין היתר, תוצאה מהקשר ההדוק בין שער החליפין לאינפלציה המקומית. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים אנו נמצאים סמוך לגבול העליון, אך אם מקזזים את השפעת פעילותה של הממשלה על המחירים, אנו נמצאים סמוך למרכז היעד. יחד עם זאת, החשיבות העיקרית של המדיניות המוניטרית מתבטאת בהשפעתה על הציפיות לאינפלציה לטווח הארוך. מאז 2005 הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נמצאות בתוך היעד. הדבר מצביע על האמון שהאזרחים רוחשים למדיניות של בנק ישראל, ולכך יש השפעות גם על החוזים הנחתמים לטווח הארוך. זאת, כאמור, ההשפעה החשובה ביותר של המדיניות המוניטרית.
בתחילת המשבר גבר האמון של ישראלים שבעבר בחרו להשקיע בחו"ל, והם החזירו את כספם לארץ, דבר שפעל לייסוף השקל.
שוק המניות במשק הישראלי התנהל בהתאם למתרחש בעולם. זוהי התפתחות צפויה, שכן המשק הישראלי מרבה לייצא לחו"ל, ולכן מושפע מהמצב שם.
ההתנהלות התקציבית של הממשלה הייתה טובה מאוד. התנהלות זו בולטת בהשוואה למדיניות התקציב של מדינות אחרות: יחס החוב לתוצר של מדינות אחרות עלה בשיעורים חדים, בעוד שבישראל יחס זה שמר על יציבות יחסית. השנה הגירעון הצפוי הוא כ-6 אחוזי תוצר, , ובשנה הבאה - חמישה וחצי אחוזי תוצר.. גם התחזקות השקל משפרת את מצב החוב החיצוני של הממשלה.
מצבם של הבנקים טוב. אשר לטענה שהורדת הריבית של בנק ישראל לא באה לידי ביטוי בריביות שגובים הבנקים - ריביות אלו ירדו, אך לא בשיעור ההפחתה של ריבית בנק ישראל. ירידה דומה לזו של ריבית בנק ישראל נרשמה דווקא בריביות על המשכנתאות.
בעולם אני נשאל מדוע המשק הישראלי היטיב להתמודד עם המשבר יותר ממדינות אחרות. תשובתי היא שאנחנו נכנסנו למשבר במצב טוב יחסית, וכן פעלנו בנחישות כדי לצמצם את הפגיעה של המשבר במשק הישראלי. לדוגמה ניתן להביא נתונים המדגימים את חולשתו של המשק האמריקאי ערב המשבר.
אציין גם כמה יתרונות שאני רואה בהצטרפות ל-OECD:החברות בארגון תאפשר להשקיע בקרנות שההשקעה בהן שמורה רק למדינות החברות; היא תחייב אותנו לעמוד בסטנדרטים של המדינות המפותחות. אני מאמין שההצטרפות ל-OECD תסייע בהשגת היעדים הכלכליים של המשק הישראלי, ותבוא לידי ביטוי בהישגים נוספים.