פרויקט השקל הדיגיטלי
פורום תעשיה פיננסית – סיכום פגישה מס' 10 מיום 18.09.2025
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams.
הפגישה עסקה בסקירת המסגרת הרגולטורית העתידית של השקל הדיגיטלי.
הדיון נפתח בהצגת המסגרת הרגולטורית המוצעת לשקל הדיגיטלי. הוסבר כי התבחינים לבחירת המודל הרגולטורי היו בין היתר: עידוד תחרות וכניסת שחקנים חדשים, יעילות מבחינת הקצאת משאבים, יציבות מערכתית והמשכיות עסקית, תיאום בין רגולטורים והימנעות מארביטראז' רגולטורי, אחריות כלפי הציבור והגנת הצרכן.
הוזכר כי המערכת צפויה להיות דו-נדבכית ולכלול מגוון רחב של משתתפים: FIs, PSPs, ASPs. לכל אחד מהגורמים הללו מאפיינים שונים וחשיפה לסיכונים שונים, ועל כן המודל הרגולטורי יידרש להבחין ביניהם ולהתייחס לכל אחד מהם, בין היתר, בהתאם לסיכונים הנובעים מפעילותו.
הוצגה סקירת סיכונים לפי סוגי הגופים:
PSPs – חשש להמשכיות עסקית, אבטחת מידע וסייבר, הלבנת הון, פגיעה בהגנת פרטיות, והונאות צרכניות.
ASPs – ככלל השפעתם על המערכת הכוללת נמוכה יותר. הם חשופים לסיכוני אבטחת מידע וסייבר במידה מסוימת ולסיכוני הונאות צרכניות, והסיכון הגדול ביותר לגביהם נמצא בתחום הגנת הפרטיות.
FIs – סיכוני המשכיות עסקית במידה מסויימת, סיכון מועט לאבטחת מידע וסייבר ולהגנת הפרטיות. במקרה של משתתפים אלו, בניגוד לכל המשתתפים האחרים במערכת, קיים גם סיכון נזילות.
הוצגו שני המודלים שנבחנו, המודל המבוזר והמודל הריכוזי.
במודל המבוזר, כל רגולטור פיננסי יפקח על הגופים שכבר מצויים בסמכותו גם בהקשר לפעילות שלהם כמשתתפים במערכת השקל הדיגיטלי. הפיקוח על הבנקים יפקח על גופים בנקאיים, רשות שוק ההון על גופים מוסדיים, ורשות ניירות ערך על חברות פינטק ותשלומים. רשות ני"ע תהיה המפקחת בברירת המחדל עבור גופים חדשים שעיקר פעילותם יהיה בשקל הדיגיטלי.
היתרונות המרכזיים במודל זה הם ניצול המסגרות הקיימות, נוחות למפוקחים, עידוד כניסת משתתפים, והתאמה למבנה הפיננסי הנוכחי. עם זאת, המודל יוצר חשש לפיקוח לא אחיד, פוטנציאל לארביטראז' רגולטורי, וחוסר ודאות במצבי משבר.
במודל הריכוזי, הרגולטור של מערכת השק"ד יהיה מנהל מערכת השק"ד בבנק ישראל (או אורגן אחר בבנק שיקבע). רגולטור זה יקבע את כללי המערכת, הוראות פיקוחיות לכל המשתתפים בה, יקבע את מהות והיקף הדיווחים של המשתתפים אליו ויבצע פיקוח שוטף. כרגולטור של המערכת, מנהל המערכת יהיה מוסמך להשית עיצומים ולקבוע הגבלות, ולא יהיה מוגבל ע"י מאסדרים פיננסים בתחומים אחרים (אם כי הדעת נותנת שבמימוש חובותיו וסמכויותיו, הוא יתן דעתו גם לסביבה הרגולטורית בה מצויים המשתתפים במערכת מתוקף פעילות פיננסית בתחומים אחרים, שעשויה לחול עליהם).
לאחר שוועדת ההיגוי שקלה את שתי החלופות, הוחלט שהמודל הריכוזי עדיף.
השיקולים העיקריים לכך הם כדלקמן:
- מבחינת יעילות - יכולת ניצול ממסגרת רגולציה קיימת (ולא לקבוע רגולציה החדשה) והעובדה כי במודל המבוזר קיימת היכרות הוליסטית של הרגולטורים השונים עם המפוקחים
- התאמה למפוקחים – הרגולטורים המפקחים בפעילות קיימת יתאימו את הרגולציה הנדרשת במערכת השק"ד, כך שתשתלב ביחד עם הרגולציה שבכל מקרה חלה על משתתפים שכבר פועלים בתחומים פיננסים אחרים.
- מניעת הכבדה וכפילות על המשתתפים – לא ידרש דיווח ליותר מרגולטור מרכזי אחד (אם כי יכול להיות שבתחומים נקודתיים תהיינה דרישות אחרות).
בנוסף, תוארה סוגיית הפיקוח על המערכות התומכות, כגון מערכת ה-Alias ומערכת ניטור הונאות. בנושא זה יתקיים המשך תהליך חשיבה.
דיון:
משתתף העלה דאגה בנוגע לפיזור האחריות הרגולטורית. מכיוון שיש מספר רגולטורים כל אחד עשוי ליישם סטנדרטים שונים, מה שעלול ליצור פערים או כפילויות בדרישות.
במענה, אכן מדובר בסיכון שזוהה ונדון במהלך הצגת הדברים. כגורם האחראי על בניית מערכת השק"ד, אנו סמוכים ובטוחים כי הרגולטורים הפיננסיים הקיימים יקדישו את המשאבים ותשומת הלב לקביעת אסדרה תואמת לצרכי המערכת ול-rule book שיקבע מנהל מערכת השק"ד. בנוסף, הובהר כי למנהל המערכת יהיו סמכויות מסוימות, גם אם לא פיקוחיות שוטפות על כלל המשתתפים. בדומה לסכימות הבינלאומיות (ויזה/מאסטרקארד), מנהל המערכת יוכל, בתרחיש קיצון, אף לנתק משתתף מהמערכת, למרות ההשלכות הלא רצויות. כלומר, יש לו גם סמכויות פיקוחיות במידה מסוימת.
משתתף שאל האם לאור ההתפתחויות בעולם, ובייחוד בארה״ב (חקיקה נגד CBDC ולטובת המטבעות היציבים), בנק ישראל שוקל מחדש את נחיצות השקל הדיגיטלי?
הוסבר במענה כי על פי לוחות הזמנים לעבודת הפרויקט שתוארו במסמך האיפיון שפורסם במרץ 2025, הפרויקט עתיד להביא לנגיד המלצה עד סוף 2026. במסגרת זו יוצגו מספר חלופות אפשריות. . עוד הודגש כי בעולם לא נצפו שינויים דרמטיים בתוכניות CBDC בעקבות הצעדים בארה״ב, ואף ההיפך, באירופה, למשל, ההחלטות האמריקאיות הגבירו את המוטיבציה של הבנק המרכזי האירופאי לקדם את ההנפקה של האירו הדיגיטלי.
בנוסף, לעניין נושא זה של אסדרה במערכת השק"ד, מומלץ כי מלבד אנשי חדשנות ותשלומים שנכחו בדיון, גם מנהלי סיכונים, היעוץ המשפטי וקציני ציות בארגונים הפיננסים יתעמקו בנושא, משום שלמערכת יש השלכות ישירות גם על תחומים אלה.
שאלות לדיון:
- האם כל הסיכונים בפעילות המשתתפים במערכת תוארו?
א. האם יש סיכונים נוספים שנשמטו?
ב. האם עוצמת הסיכון המתוארת נכונה לכל סיכון? - אילו חסרונות (נוספים, שלא נדונו) הנכם מוצאים במודל המבוזר?
- כיצד ראוי, לדעתך, לבנות תיאום בין רגולטורים שונים?
- כיצד ניתן להפחית את החשש מהיווצרות ארביטראז' רגולטורי?
המשתתפים מתבקשים להעביר התייחסות לשאלות עד לתאריך 20 בנובמבר 2025