המדיניות המוניטרית, האינפלציה והמחירים

​תקציר:

מדד המחירים לצרכן ירד בשנת 2003 ב-1.9 אחוזים – שיעור החורג כלפי מטה מהיעד של יציבות מחירים (1 עד 3 אחוזים), וזאת לאחר שבשנת 2002 חרג שיעור האינפלציה מהיעד כלפי מעלה והסתכם ב-6.5 אחוזים. התפתחות המחירים לא הייתה אחידה במהלך השנה: ברביע הראשון שלה עלו המחירים ב-0.8 אחוז, ואילו בהמשכה הם ירדו בשיעור מצטבר של 2.7 אחוזים. ירידת המחירים השנה נבעה בעיקרה מהייסוף המתמשך בשער השקל ביחס לדולר ובחלקה מהמשך הרפיון בביקושים המקומיים.

ירידתו של שער השקל במהלך השנה נבעה, בין השאר, משיפור משמעותי שחל מחודש מארס ואילך בתנאי הרקע – פרסום התכנית הכלכלית של הממשלה החדשה, אישור הערבויות של ממשלת ארה"ב, סיומה המהיר והמוצלח של המלחמה בעיראק ומגמת ירידה כלל-עולמית בפרמיית הסיכון הנדרשת על השקעה במשקים מתעוררים, וביניהם ישראל. בעקבות התפתחויות אלו פחתה במידה ניכרת אי-הוודאות בשווקים; הדבר התבטא בשיפור משמעותי ומתמשך במרבית האינדיקטורים, שהצביעו על ירידה באינפלציה הצפויה. כך ירדו הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה אל תחום היעד של יציבות מחירים, והתשואות הנומינליות והריאליות לכל הטווחים ירדו ירידה מתמשכת, תוך ירידה בציפיות לאינפלציה גם לטווחים הארוכים יותר.

על רקע זה החל בנק ישראל באפריל בתהליך של הפחתת הריבית, שנמשך עד סוף השנה, ובשנת 2003 כולה הופחתה הריבית בשיעור מצטבר של 3.9 נקודות אחוז.


המדיניות המוניטרית, האינפלציה והמחירים - הקובץ במלואו