תקציר פרק ז':

  • הגידול המואץ של הביקוש העולמי לשירותי טכנולוגיית מידע, שישראל מתמחה בהם, תרם רבות לצמיחתו של היצוא הישראלי. 
  • השגשוג של ענפי שירותי הטכנולוגיה העילית תרם להגדלת העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, להעלאת השכר הריאלי (במונחי יבוא) ולהגדלת התוצר.
  • ענפי שירותי העילית מעסיקים שיעור גבוה במיוחד של עובדים בעלי משלחי יד אקדמיים בתחומי ההנדסה והמדעים.
  • מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות, שהם מנוע הצמיחה של פעילות המו"פ בישראל בשנים האחרונות, מתאפיינים ברמות שכר ופריון גבוהות במיוחד.
  • היתרון היחסי של ישראל בשירותי הטכנולוגיה העילית נשען על השיעור הגבוה של עובדים אקדמאים בהשוואה בין-לאומית, בפרט בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע. ואולם המחסור בבוגרי תחומי לימוד אלו הולך וגובר, ומגביל את פוטנציאל הצמיחה של המשק.
  • ענפי שירותי הטכנולוגיה העילית מרוכזים באזור המרכז ומעסיקים שיעור נמוך של ערבים, מבוגרים ונשים.
  • בשונה מהשינוי המבני בשנות התשעים, שלווה בגידול ניכר של פערי השכר לפי רמות השכלה (התשואה להשכלה), השינוי המבני הנוכחי לא לווה בגידול של התשואה להשכלה.
  • היתרון היחסי של המשק מבוסס על הון אנושי והשכלה. הדבר מטיל על הממשלה אחריות גדולה לשיפור מערכת ההשכלה הציבורית, לקידום הישגי התלמידים בכל רמות ההשכלה ולהכשרת אקדמאים בתחומי ההנדסה והמדעים לשם מימוש פוטנציאל הצמיחה של ענפי הטכנולוגיה העילית.
  • השינוי המבני כרוך בירידת ההשקעה בהון פיזי בענפי המשק: התמורה להון היא 20% מהתוצר של ענפי שירותי העילית, לעומת 40% מתוצר של ענפי התעשייה.​