תקציר:
- מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2009 בשיעור של 3.9 אחוזים - מעל גבולו העליון של יעד האינפלציה. שיעור האינפלציה השנתי חרג מהגבול העליון של היעד במהלך מרבית השנה. המדד בניכוי עליות מסים על מוצרי צריכה עלה ב-2009 בשיעור של 2.8 אחוזים - בחלקו העליון של תחום היעד.
- שיעור האינפלציה הגבוה מהיעד, למרות המשבר העולמי החמור, נבע משלושה גורמים עיקריים - עליות מחירים שנבעו מהעלאות של מסים עקיפים על ידי הממשלה, עלייה מהירה של רכיב הדיור במדד, המשקפת עלייה של מחירי השכירות, ועלייה של רכיב האנרגיה. שיפור בסביבה הכלכלית במהלך השנה, מדיניות מוניטרית מרחיבה ופיחות משמעותי של השקל מאמצע 2008 פעלו נגד השפעתו הממתנת של המשבר על המחירים.
- המדיניות המוניטרית בתחילת השנה התנהלה לנוכח משבר פיננסי כלכלי עולמי חמור, אשר נענה בצעדי מדיניות אגרסיביים מצד ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, ובהמשך השנה - לנוכח התאוששות הדרגתית של המשק מהמשבר.
- החששות הכבדים לפגיעת המשבר במשק, ששררו בסוף 2008 ובתחילת 2009, והשיפור בסביבה הכלכלית בהמשך השנה השתקפו בהתפתחותן של הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה: אלו ירדו בחדות אל מתחת לגבול התחתון של היעד, ואף היו שליליות ברביע האחרון של 2008 - ועם השיפור בהערכות לגבי הסביבה הכלכלית, החל ממאי 2009, הן חזרו אל סביבת מרכז תחום היעד.
- בגלל המשבר העולמי והשלכותיו על המשק, הפחית בנק ישראל את הריבית על מקורותיו הפחתה חדה, עד לרמה מינימלית של 0.5 אחוז באפריל, והותיר את הריבית ברמה נמוכה זו עד אוגוסט.
- מלבד הפחתת הריבית המוניטרית עד לסביבת גבולה התחתון השתמש הבנק בכלים נוספים, לא שגרתיים, כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר העולמי. הבנק החל ברכישות יומיות של איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני כדי להשפיע ישירות על הריביות לטווחים הארוכים יותר, וכן המשיך ברכישות יומיות של מט"ח, מעבר לכמות שתוכננה במסגרת התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהוחל בה במארס 2008.
- תחילת ההתאוששות של המשק תוך אי-ודאות רבה הציבה בפני המדיניות אתגר במחצית השנייה של השנה - להתאים את מידת ההרחבה המוניטרית לשיפור בסביבה הכלכלית ולעלייה בסביבת האינפלציה, תוך המשך התמיכה בהתאוששות המשק מהמשבר, כאשר הריביות של בנקים מרכזיים בעולם נותרות נמוכות.
- באוגוסט החל הבנק בתהליך של יציאה הדרגתית מההרחבה המוניטרית יוצאת הדופן שננקטה לנוכח איומי המשבר: רכישות האג"ח הופסקו בהתאם לתוכנית, מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח שונתה מרכישות קבועות להתערבות בהתאם לתנאים במשק, ובפרט בשוק המט"ח, והריבית לספטמבר הועלתה ל-0.75 אחוז. בדצמבר, עם התבססות ההערכות בדבר שיפור בסביבה הכלכלית, המשיך הבנק בתהליך התאמת הריבית, והעלה אותה ל-1 אחוז, ובינואר היא הועלתה פעם נוספת, ל-1.25 אחוז.
האינפלציה והמדיניות המוניטרית - הקובץ במלואו