תקציר:
- הממשלה שינתה השנה את תקרת הגירעון, ואפשרה לו לגדול בעקבות הירידה החדה בגביית המסים - תוצאת ההאטה בפעילות - כלומר אפשרה את פעולתם של "המייצבים האוטומטיים".
- בזכות הפחתת יחס החוב לתוצר בין 2003 ל-2008 ומתינותו של המשבר בישראל ביחס לעולם, גידול הגירעון לא לווה בעלייה של הסיכון היחסי של המשק הישראלי ושל הריביות על החוב הממשלתי. לפיכך, בניגוד למשבר של 2001 עד 2003, לא נאלצה הממשלה הפעם להפעיל מדיניות מרסנת בעיצומו של המשבר.
- מתינותה של המדיניות הפיסקלית בישראל, לעומת המדיניות האנטי-מחזורית האגרסיבית שאפיינה את המדינות המפותחות, שיפרה את מצבה היחסי של ישראל מבחינת הגירעון הציבורי, ובמיוחד מבחינת יחס החוב לתוצר. משום כך צפוי כי בישראל יהיו למשבר פחות השפעות מתמשכות על המדיניות הפיסקלית מאשר במדינות המפותחות.
- הגירעון הציבורי הגדול השנה מבטא, נוסף על פעולתם של המייצבים האוטומטיים, גם השפעה-בפיגור של הפחתת שיעורי המס בשנים הקודמות.
- גמישות תקבולי המסים ביחס לתוצר בישראל בתקופת המשבר הייתה גבוהה בהרבה מרמתה בטווח הארוך - תוצאת השינויים המבניים שנבעו בעיקר מרפורמת בכר, אשר פעלו לעליית תקבולי מס החברות ממגזר הפיננסים.
- שיעורי הריבית הנמוכים ב-2009 והיקפו הגדול של מיחזור החוב השנה הקטינו את תשלומי הריבית הצפויים בשנים הקרובות בכ-3 מיליארדי ש"ח לשנה ביחס לתחזיות בפרוץ המשבר.
- מיתווה הגירעון הקיים יחד עם כלל ההוצאה החדש שאימצה הממשלה, מהווים תוואי שאפתני, שעשוי לחייב התאמות משמעותיות בצד ההוצאות או בצד המסים - אלא אם כן יעלה המשק על תוואי של צמיחה מואצת.
- הממשלה אימצה לאחרונה תוכנית רב-שנתית להשקעה נרחבת בתשתית התחבורה. ניסיון העבר, בארץ ובעולם, מלמד כי תוכניות כאלה מאופיינות בגידול ניכר של העלויות בהשוואה לאומדנים הראשוניים ובפיגורים משמעותיים בסיום הפרויקטים.
- התפתחות השכר בשירותים הציבוריים במהלך שני העשורים האחרונים תאמה את התפתחות התוצר לנפש; לא כן התפתחות התעסוקה בשירותים אלו.
הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם - הקובץ במלואו