בנק ישראל מפרסם את הדו"ח הכספי המלא לשנת 2007. הדו"ח מבוקר על ידי רואה חשבון חיצוני אשר מפרסם את חוות דעתו לציבור. פרסום הדו"ח המלא נעשה במסגרת מדיניות בנק ישראל לשפר את מערכות הניהול והבקרה הפנימית, ומתוך רצון להגביר את שקיפות הבנק. הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2007 בכ-133 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-158 מיליארדי ש"ח בסוף 2006, ירידה של כ-16%. בצד הנכסים נזקף הקיטון לירידה של כ-19 מיליארדי ש"ח בשווי השקלי של נכסים פיננסיים במטבע חוץ ולקיטון בסך כ-7.5 מיליארדי ש"ח ביתרת ההלוואות המוניטריות של הבנק. בצד ההתחייבויות הקיטון נובע בעיקר מירידה של כ-6 מיליארדי ש"ח התחייבויות פיננסיות במטבע חוץ ומירידה של כ-20 מיליארדי ש"ח ביתרת המק"מ.
בחודש יולי 2007 השיק בנק ישראל את מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת) שהיא מערכת מסוג RTGS (Real Time Gross Settlement). מערכת זה"ב הינה מערכת תשלומים חדשה המאפשרת לראשונה להעביר באופן מיידי וסופי – ללא יכולת ביטול - כספים בין חשבונות בנק ומבצעת את הסליקה של תוצאות כל מערכות התשלומים הבינבנקאיות הקיימות כיום, קרי: מסלקות הבורסה לניירות ערך, מסלקת המעוף, מרכז סליקה בנקאי (מס"ב) ומסלקת השקים. מערכת זה"ב היא גולת הכותרת של רפורמה במערכות התשלומים והסליקה אותה מוביל בנק ישראל ואשר מתבטאת בהתאמת כלל מערכות התשלומים בישראל לכללים הבין-לאומיים המקובלים. מערכת כזו מהווה נדבך חשוב בחיזוק היציבות הפיננסית של המשק, שכן היא מפחיתה את הסיכונים הכרוכים בסליקה, לא רק במערכת עצמה אלא גם במערכות תשלומים אחרות הקשורות אליה לביצוע הסליקה.
בהתאם למקובל במדינות אחרות ובהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, נחקק חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008, אשר מטרתו להוות בסיס משפטי איתן לפעילות מערכות התשלומים בישראל. החוק כולל, בין היתר, קביעת סופיות תשלומים הנסלקים במערכות תשלומים מסוימות, עיגון סמכות בנק ישראל לבצע בקרה על מערכות תשלומים חשובות והתייחסות למצב של פשיטת רגל של משתתף.
בשנת 2007 רשם בנק ישראל רווח של 2.1 מיליארד דולר מניהול יתרות מט"ח. מדיניות השקעת יתרות מט"ח של בנק ישראל והרכבן נקבעת בהתאם לשימושים האפשריים של בנק ישראל והממשלה במט"ח. חישוב הפרשי השערים נועד לצרכים חשבונאיים בלבד ולשם הצגת הדו"ח במטבע ישראלי. פעולה זו יוצרת פער בין הערכים השקליים של השנה לאלו של השנה שעברה. פער זה מועבר לדוח רווח והפסד. השנה, בגלל התחזקות השקל, פער זה עמד על 6.6- מיליארד ₪ שהועבר לדו"ח רווח והפסד ולפיכך בשנת 2007 נרשם לבנק ישראל עודף הוצאות על הכנסות כולל של 5.3 מיליארד ₪. אך כאמור, במונחי מט"ח, תחת מגבלת ההשקעה הקיימת, רשם בנק ישראל רווח גבוה יחסית של 2.1 מיליארד דולר. חשוב לציין כי בנקים מרכזיים פועלים ללא כוונת רווח ורוב פעילותם היא בשוקי הכספים מתוך מטרה להשיג את היעדים שנקבעו לבנק על פי חוק גם אם הפעילות כרוכה בפער חיובי בין ההוצאות להכנסות.
הוצאות שכר וזכויות עובדי הבנק הסתכמו ב-2007 בכ-548 מיליוני ש"ח לעומת כ-554 מיליוני ש"ח בשנה הקודמת. הוצאות אלו כוללות את תשלומי השכר לעובדים, התשלומים הנלווים וההפרשות השוטפות להם, תשלומי גימלה לגמלאים וכן את עדכון התחייבויות הבנק לפנסיה, לתשלומי פרישה ולחופשה לעובדים.
בדוחות הכספיים לשנת 2007 בא לידי ביטוי הסכם השכר הקיבוצי לעובדי בנק ישראל שנחתם ב-20 בדצמבר 2007, למעט מספר מצומצם מאוד של סעיפים השנויים במחלוקת שהוגשו להכרעת בית הדין לעבודה ואשר במועד פרסום הדוחות הכספיים טרם התקבלה החלטה בגינם. יישום הסכם השכר הביא להקטנה של התחייבויות הבנק לפנסיה, לתשלומי פרישה וחופשה לעובדים. כמו-כן נמשך צמצום מספר העובדים בבנק.