| בשנים האחרונות גז טבעי מקומי מחליף דלק מיובא בהיקף של 1 עד 2 מיליארדי דולרים לשנה. מאגרי הגז שהתגלו בשנתיים האחרונות צפויים להכפיל את היקף התחלופה לאחר 2015. |
 |
|---|
| נמצא כי שיפור של כמיליארד דולרים בחשבון השוטף כתוצאה מהפקת גז בישראל מביא לייסוף של כאחוז אחד בלבד בשער החליפין הריאלי הבסיסי. |
|
|---|
| רק במקרה שיתפתח ענף של יצוא גז טבעי, ויתגלו מאגרי גז נוספים, ההשפעה על שער החליפין הריאלי עלולה לפגוע במגזר הסחיר, תופעה הידועה כ"מחלה ההולנדית". |
|
|---|
| אחת הדרכים לצמצם את ההשפעות של "המחלה ההולנדית" היא הקמה של קרן עושר לאומית, שתשקיע את הכנסות הממשלה מהפקת הגז בחו"ל. |
|
|---|
| למדינת ישראל לא היו עד שנות ה-2000 מקורות אנרגיה מקומיים בהיקף נרחב. להוציא תקופה קצרה בשנות ה-70, אז הופקו כמויות משמעותיות של דלק גולמי משדות הנפט בסיני, כמעט כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק יובאו. הדבר היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים שבהן מחירי האנרגיה היו גבוהים. |
| מצב זה השתנה בעשור הקודם. משנת 2004 מופק גז טבעי מקומי ממאגר "ים תטיס" שמול חופי אשקלון ומשמש לייצור חשמל. בשנתיים האחרונות התגלו בעומק הים מול החופים הצפוניים של ישראל שני מאגרי גז טבעי בהיקף גדול: "תמר" ו-"לווייתן". תגליות אלו משנות לחלוטין את תמונת המצב במשק האנרגיה, שכן הן מאפשרות אספקה מקומית של גז טבעי בהתאם לצורכי המשק לטווח ארוך מאוד, ואולי אף יצוא. |
| הגז הטבעי המקומי אפשר למשק בשנים האחרונות להפחית את יבוא חומרי האנרגיה, ותהליך זה צפוי להתגבר בעתיד. התפתחויות אלו יביאו לגידול העודף בחשבון השוטף ולייסוף בשער החליפין הריאלי, ובכך הן עלולות לגרום לפגיעה ביצוא של שאר הענפים, מצב הידוע כ"מחלה ההולנדית". בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נאמדו כמותית ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק, ונבדקה האפשרות שבמשק תתפתח ה"מחלה" האמורה. |
| כדי לבחון ישירות את ההשפעה הנוכחית והעתידית של הפקת הגז המקומי על שער החליפין, נבחנה ההשפעה של עלייה ביצוא חומרי גלם, ובפרט ביצוא גז טבעי, על שער החליפין הריאלי במספר מדינות המייצאות גז טבעי. התוצאות מצביעות על השפעה מובהקת של עלייה ביצוא של גז טבעי על שער החליפין הריאלי. אשר למשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, שימוש באומדנים שהתקבלו מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולרים בשנה, המביא לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא – יביא לייסוף של כ-0.8 אחוז בשער החליפין הריאלי. באיור 1 ניתן לראות את העלייה בשיעור החשמל המיוצר באמצעות גז בשנים האחרונות, ואת השפעתו המצטברת על ייסוף הריאלי של המטבע המקומי, כפי שהיא נגזרת מאמידת הרגרסיות ואשר הסתכמה עד 2010 ב-2 אחוזים. |
| המסקנה העולה מהבדיקה היא שבמקרה של ישראל, לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה-יחסית על שער החליפין הריאלי. לפי ההערכה הנוכחית, הגז הטבעי יחליף יבוא בערך של כ-3 מיליארדי דולרים לכל היותר, נוסף על התחלופה עד היום. כיוון שההחלפה של יבוא כבר התממשה בחלקה, וההשפעה העתידית גם היא מגולמת בציפיות השווקים, הרי שרוב ההשפעה של המאגרים שהתגלו עד כה על שער החליפין כבר התממשה, מה שתרם מן הסתם לייסוף הריאלי בשנתיים האחרונות. |
| ואולם אם מאגר "לווייתן" ישמש ליצוא, ההשפעות יכולות להיות גדולות יותר. בגלל אי-הוודאות לגבי היקף היצוא העתידי, לא ניתן כיום לכמת את ההשפעה של תרחיש כזה על שער החליפין. אם יתגלו מאגרי גז טבעי גדולים נוספים, סביר להניח שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי. |
| גורם שעשוי לאזן את ההשפעה של "המחלה ההולנדית" הוא הקמה של קרן עושר לאומי (Sovereign Wealth Fund) למטרת חיסכון פיסקלי, שתשקיע את ההכנסות מיצוא הגז בחו"ל. הדבר עשוי לסייע גם בחלוקה הבין-דורית של הרווח ממשאב טבע זה. |
|
