27.03.2011
 
בנק ישראל מפרסם היום קטע מתוך דוח בנק ישראל שיפורסם ב- 30 למרץ 2011:
השכלה ותעסוקה באוכלוסייה החרדית
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לתיבה המלאה - לחץ כאן
 
מספר הסטודנטים החרדיים (גברים ונשים) בתוכניות לימוד המופנות למגזר החרדי עלה מכאלפיים בשנת 2005 לכששת אלפים בשנת 2010. מספרם של הגברים החרדיים הרוכשים השכלה אקדמית צמח ממאות בודדות בשנת 2005 לכ-2,500 בשנת 2010.  
מעל 90 אחוזים מהסטודנטים החרדיים לומדים מקצועות עם זיקה חזקה לשוק העבודה.  
למרות תהליך האקדמיזציה, לא נמדדו בסקרי כוח האדם, עד כה, שינויים משמעותיים בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. שינוי כזה, אם יתרחש, יתרום לצמיחת המשק בעתיד.  
המגזר החרדי, בעיקר הגברים, מתאפיין בשיעורים נמוכים מאוד של השתתפות בכוח העבודה ובשיעורי תעסוקה נמוכים. בשנים האחרונות מתמקדת המדיניות הממשלתית בשוק העבודה בהגדלת שילובן של אוכלוסיות המתאפיינות בשיעורי השתתפות נמוכים – ובכללן אוכלוסיית החרדים – בשוק העבודה. לצעדים אלו נודעת חשיבות מכרעת לנוכח שיעורי הגידול של האוכלוסייה החרדית, העולים במידה ניכרת על אלה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. על פי אומדנים שונים, החרדים מהווים כיום 8–10 אחוזים מהאוכלוסייה, ולפי תחזיות, שיעורם באוכלוסיית גילאי 25–64 (גילי העבודה העיקריים) יגיע בעוד כעשרים שנה ל-17 אחוזים. גידול חלקם של החרדים באוכלוסייה, על רקע הזדקנות האוכלוסייה וצמצום שיעורי הילודה ביתר קבוצות האוכלוסייה, מדגיש את חשיבות שילובם בתעסוקה.
בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדי מדיניות המיועדים לעודד את התעסוקה של החרדים, בהם צעדים עקיפים כצמצום קצבאות הילדים בשנת 2003 ותוכניות ישירות לעידוד התעסוקה. ביוני 2003 בוטל חוק משפחות ברוכות ילדים ("חוק הלפרט"), וכן הוחלט על קיצוץ נוסף בקצבאות. צעד זה נועד, בין השאר, להניע גברים חרדיים להצטרף למעגל התעסוקה. נוסף על כך מופעלות בשנים האחרונות תוכניות שונות לעידוד השתלבות חרדים בשוק העבודה על ידי הכשרה והשמה מקצועית, תמיכה בלימודים עיוניים ותמיכה בתעסוקה. ההוצאה מתקציב המדינה לפרויקטים אלו עמדה בשנת 2010 על למעלה מ-300 מיליוני ש"ח (מתוכם כ-150 מיליונים הופנו לסבסוד מעונות יום לאוכלוסייה החרדית). עידוד החרדים לרכוש השכלה המכוונת לשוק העבודה והכשרה מקצועית הוא המפתח לשילובם בעבודה.
נתוני סקרי כוח האדם מצביעים על עלייה מתמדת וניכרת בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות לאורך העשור האחרון. לעומת זאת, בשיעורי התעסוקה של גברים חרדיים לא ניכרים בתקופה זו, כאמור, שינויים משמעותיים. אחת הסיבות העיקריות לאי השתתפותם של גברים חרדיים בשוק העבודה היא חוסר כדאיותה הכלכלית, הנובע מהעדר השכלה המכוונת לשוק העבודה. הכנסתה הפנויה של משפחה חרדית שבה הגבר אינו עובד והאישה עובדת עלולה לרדת משמעותית כשהגבר ייצא לעבודה (בהנחה שישתכר שכר מינימום), בשל ירידת הכנסותיה שלא מעבודה (למשל מלגת כולל ועזרה כלכלית מארגוני צדקה). לכן, שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של הגברים החרדיים תלוי במידה רבה בעליית כושר ההשתכרות שלהם, יחסית למקורות ההכנסה האלטרנטיביים שמחוץ לשוק העבודה. שינוי זה אפשרי באמצעות רכישת השכלה או הכשרה המכוונות לשוק העבודה, שתעלה את השכר הפוטנציאלי של גברים חרדיים.
אקדמיזציה במגזר החרדי
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך איטי אך יציב של אקדמיזציה במגזר החרדי, המתעצם בפרט בקרב הגברים. גברים ונשים חרדיים פונים ללימודים אקדמיים ומקצועיים בתוכניות ייעודיות לאוכלוסייה זו ובתוכניות רגילות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדיים (גברים ונשים) בתוכניות לימוד המופנות למגזר החרדי עלה מכאלפיים בשנת 2005 לכחמשת אלפים ב-2010 (לוח 1). רובו המוחלט של השינוי נבע מגידול מספר הסטודנטים הגברים. נוסף על אלה לומדים סטודנטים חרדיים בתוכניות ובמוסדות לימוד כלליים, ושם אין דרך לזהותם בסטטיסטיקות. ההערכה היא שהמספר הכולל של הסטודנטים החרדיים ב-2010 היה כששת אלפים, מתוכם כ-42 אחוזים גברים. כמו כן ניתן לראות (לוח 2) כי מגמת האקדמיזציה מתרכזת ברכישת מקצועות בעלי פוטנציאל גבוה להשתלבות בשוק העבודה. מעל 90 אחוזים לומדים מקצועות אלו.
 

 
המדיניות הממשלתית יכולה לסייע להתגבר על חסמים שונים המונעים מחרדים להשתלב בלימודים אקדמיים ומקצועיים. אם מגמה זו תתעצם, ייווצר בעתיד שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית. שינוי זה יכול להשפיע רבות על מצב המשק הישראלי, ולמנוע ממנו להגיע למצב שבו שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה יכבידו על יכולתו לצמוח.