24.03.2009
 
בנק ישראל מפרסם קטע מתוך הדוח שלו לשנת 2008, שייצא לאור בתחילת אפריל 2009.
קטע זה, מתוך הפרק הדן בענפי המשק,
עוסק ברפורמה המוצעת בתעריפי נמלי הים ובעידוד עבודה בלילה בנמלים.
 
כחלק מניתוח יעילות התשתיות בישראל נבחנו בדוח בנק ישראל נושאים הקשורים לתחרותיות בנמלי הים ולייעול הפעילות בהם.
תמצית הממצאים:
בשנים האחרונות הוצעה רפורמה בתעריפי הנמל המתמחרת את שירותי הנמלים על בסיס העלויות התפעוליות שלהם.  
הרפורמה תעודד תחרות בתחום מטעני היצוא ובתחומים נוספים. ×
עיכוב הרפורמה בתעריפי הנמל מונע שיפור בתחרותיות. ×
בעולם מקובלת עבודה בנמלים גם בשעות הלילה במטרה לנצל את השקעות ההון הגדולות בנמלים ובכבישים:  
מעבר לעבודה בלילה יפחית את העומס בכבישים בשעות היום, ויאפשר ניצול יעיל יותר של הנמלים, והמשאיות. ×
רק חלק קטן מתנועת המכולות בנמל חיפה התנהלה עד עתה בלילה; זאת בניגוד לנמלים רבים בחו"ל, שבהם הפעילות בלילה משמעותית יותר. בשנת 2008 נערך בנמל חיפה ניסוי שבו הורחבה תנועת המכולות בלילה. ×
בבנק ישראל ממליצים שהממשלה תתמרץ בנחישות את העבודה בנמלים בשעות הלילה - באמצעות הוזלה משמעותית של תעריפי השימוש בשעות אלו והעלאה של תעריפי השימוש בשעות השיא. ×
הרפורמה בתעריפים
הרפורמה בתעריפי הנמל - שמתעכבת - תוכל לעודד במידת מה את התחרות, משום שהיא תיטיב יותר לשקף את העלויות התפעוליות האמיתיות של הנמלים, וכך אפשר שהתחרות תתפתח גם לתחומים שנחשבים עתה לגירעוניים – למשל מטעני היצוא (בגלל מבנה התעריפים). הרפורמה בתעריפים גם אמורה לשנות את הרכב התשלום לחברות הנמלים, כך שחלק גדול יותר מהתשלום עבור שירותי הנמלים יבוא מחברות הספנות – בניגוד למצב כיום, שבו עיקר התשלום הוא מבעלי המטען. כך יתאפשר יותר מיקוח של חברות הספנות מול הנמלים, משום שהן, בניגוד לבעל המטען הבודד, יכולות לשנות התנהגות – להפנות את המטען לנמל אחר. אף שהרפורמה עברה את כל השלבים בדרגים המקצועיים, לרבות שימועים לקבוצות בעלי העניין, מתעכבת הבאתה לאישור ועדת המחירים, ולאחר מכן לחתימה של שרי התחבורה והאוצר על צו התעריפים. ראוי לציין שכבר היו בעבר מספר ניסיונות לתקן עיוותים בתעריפי הנמל, ואלה לא צלחו - בין היתר בגלל כוחן של קבוצות שנפגעות מהרפורמה המוצעת.
עידוד עבודה בלילה בנמלים
עבודת הנמלים עושה שימוש בעיקר בהון-הנמלים ובשרשרת הלוגיסטית הקשורה אליהם, כולל כבישים ומשאיות לפריקה וטעינה והובלה של המשאות. אחת הסיבות לאי היעילות של הנמלים בישראל היא שתפוקתם בלילה הייתה נמוכה מאוד: רק 17 אחוזים מהתנועה של המכולות – כניסתן ויציאתן בשערי הנמל. פעילות לוגיסטית בלילה הייתה מביאה לקיצור התור לפריקת אניות ולהפחתת העומס בכבישים. בחו"ל מקובל שהשרשרת הלוגיסטית, הכוללת נמלים, חברות הובלה, מחסנים עורפיים וחברות תעשייה, פועלת גם בלילה. בנמל לוס אנג'לס, למשל, התמריץ לעבודה בלילה הוא דרך התעריפים: התעריף למשתמש בלילה נמוך משמעותית מהתעריף ביום.
בתחילת 2008 החל בנמל חיפה ניסוי[1] שמטרתו הרצה של פעילות השרשרת הלוגיסטית בשעות הלילה. בפעילות זו יש להתגבר על חסמי כניסה מסוימים מצד חברות המשאיות, מפעלי התעשייה והמחסנים העורפיים, שכמעט לא פועלים בלילה. כך, למשל, מפעלי התעשייה צריכים להיערך לפתיחת מחסני המפעל בלילה. מחסן עורפי ייפתח בלילה רק אם ייווצר ביקוש עקבי די הצורך. גם הנמל צריך להיערך על ידי פתיחת שעריו בין השעות 4:30 ו-6:30 בבוקר. התמריץ שניתן הוא סבסוד הפעילות של מחסן עורפי למכולות בלילה[2], שהפסדו יוצא בשכרו: המשק מרוויח מההשפעות החיצוניות הגדולות של הסטת פעילות ללילה. חשוב אפוא להבהיר לגורמים בשרשרת הלוגיסטית שהמדינה נחושה להפנים את ההשפעות החיצוניות הטובות שבפעילות הנמל בלילה. על פי הניסוי עד כה גדלה הפעילות בנמל חיפה בלילה, במונחים של תנועת מכולות, מ-17 אחוזים מתנועת המכולות ל-27 אחוזים מהפעילות בחודש העמוס ביותר (איור 1). בחודשים האחרונים השימוש בלילה פחת, בשל המיתון בפעילות המשק.
הניסוי תוכנן למשך שנה עד דצמבר 2008. לאחר מכן תוכנן להמשיך את הפעילות בלילה דרך התעריפים – קביעת תשלום נמוך יותר עבור שירותי הנמל בלילה ותשלום גבוה יותר בשעות העומס. תכנית זו הייתה אמורה לצאת לפועל דרך הרפורמה בתעריפים, אולם זו מתעכבת. מפני חשיבותו של הניסוי, היה רצוי להאריך אותו עד לאישור הרפורמה בתעריפים, שכן הפסקתו תחזיר את פעילות השרשרת הלוגיסטית, שבחלקה כבר הורגלה לעבודה גם בלילה, לעבודה בשעות העומס בלבד. אף על פי כן הניסוי הופסק.
 
 
[1] הניסוי מנוהל על ידי חברת נמלי ישראל בשיתוף חברת נמל חיפה ומשרד התחבורה.
[2] כך המשאיות יכולות להוביל מכולות גם אל הנמל וגם ממנו, כלומר לא לנסוע ריקות.