בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דוח בנק ישראל שיופיע בחודש אפריל: התאוששות התעסוקה הפלסטינית בכלכלה הישראלית

31.03.2010

בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל שיופיע בחודש אפריל:

התאוששות התעסוקה הפלסטינית בכלכלה הישראלית

לתיבה המלאה - לחץ כאן

מספר הפלסטינים העובדים במשק הישראלי גדל משמעותית בשנים 2008-2002. גידול זה תרם לשיפור בתעסוקה בכלכלה הפלסטינית, והניב בשנת 2008 הכנסות בסך 649 מיליון דולר, שהם למעלה מ-10 אחוזים מהתוצר הפלסטיני.
מספר הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון העובדים בכלכלה הישראלית הגיע בשנת 2008 לכ-44 אלף – מתוכם כ-25 אלף עובדים בהיתר וכ-16 אלף עובדים בלא היתר – המהווים כ-2 אחוזים מהמועסקים במגזר העסקי בישראל.
הפרש בין עלות של יום עבודה מדווח בישראל (כ-210 ש"ח) לשכר היומי של עובד ללא היתר (כ- 124 ש"ח) מהווה תמריץ משמעותי להעסקת פלסטינים בלא היתרי עבודה. עלויות ההעסקה הנמוכות של תושבי יהודה ושומרון עלולות להשפיע לרעה על שכר אל ישראלים לא מיומנים.
במהלך השנים האחרונות, במקביל לדעיכת האינתיפאדה, גדל מספר הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון העובדים במשק הישראלי (בישראל וביישובים הישראליים ביהודה ושומרון). עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית מלמד כי מספר הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון העובדים בכלכלה הישראלית הגיע בשנת 2008 לכ-44 אלף, וזאת נוסף על כ-32 אלף תושבי מזרח ירושלים הנכללים בפרסומי הלמ"ס הפלסטינית. העובדים מיהודה ושומרון (ללא מזרח ירושלים) מהווים כ-2 אחוזים מסך כל העובדים במגזר העסקי בישראל. מנקודת מבט פלסטינית נודעת לעבודה בישראל חשיבות רבה: הפלסטינים העובדים במשק הישראלי מהווים למעלה מ-14 אחוזים מכלל המועסקים הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, וסך הכנסות השכר שלהם נאמדו בשנת 2008 בכ-649 מיליון דולרים, שהם למעלה מ-10 אחוזים מהתוצר הפלסטיני. דוח של משרד האוצר הפלסטיני מציין כי עלייה של יותר מ-20 אחוזים במספר הפלסטינים העובדים במשק הישראלי בשנים 2008-2007 הביאה לגידול משמעותי של ההכנסה והביקושים במשק הפלסטיני.
תושבי יהודה ושומרון העובדים במשק הישראלי כוללים עובדים בהיתר (כ-25 אלף, נכון ל- 2008), עובדים ללא היתר (כ-16 אלף) ומיעוט קטן של בעלי תעודת זהות ישראלית או דרכון זר. היתרי העבודה בתחומי מדינת ישראל ניתנים על פי מכסות ולאחר בדיקות ביטחוניות, ואילו ההיתרים לעבודה ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון ניתנים לרוב המבקשים. על כן ניתן להעריך כי הרוב המוחלט של חסרי ההיתרים עובדים בתחומי מדינת ישראל, שבה הם משתכרים שכר יומי גבוה (כ- 124 ש"ח), יחסית לשכר היומי במשק הפלסטיני (כ- 85 ש"ח). עם זאת השכר היומי של העובדים במשק הישראלי בלא היתר נמוך מהשכר היומי נטו של בעלי ההיתרים (כ- 141 ש"ח).
הקריטריונים הביטחוניים למתן היתרי עבודה בישראל והאכיפה הישראלית משתקפים בהשוואה של מאפייני העובדים במשק הישראלי עם היתר עבודה ובלעדיו: בעלי ההיתרים הם מבוגרים יותר, שיעור הרווקים בקרבם נמוך, והם עובדים יותר ימים בחודש מאשר חסרי ההיתרים. עקב ההפרש בימי העבודה בחודש ובשכר היומי בין עובדים בהיתר לעובדים בלא היתר שכרו החודשי של עובד בהיתר גבוה בכ-34 אחוזים משכרו של עובד בלא היתר.
לעומת זאת מבחינת המעסיקים, ההפרש בעלות ההעסקה בין עובד בהיתר לעובד בלא היתר גדול יותר: על פי נתוני רשות ההגירה במשרד הפנים הישראלי, העלות הממוצעת של יום עבודה מדווח בישראל עמדה בשנת 2008 על כ-210 ש"ח, ואילו העלות היומית של עובד בלתי חוקי כללה רק את שכרו, כ-124 ש"ח ליום עבודה. הפרש זה מהווה תמריץ משמעותי למעסיקים להעסיק תושבי שטחים ללא היתרי עבודה. עלות ההעסקה הנמוכה של תושבי יהודה ושומרון במשק הישראלי עלולה להשפיע לרעה על השכר של עובדים ישראליים בלתי מיומנים וטומנת בחובה השלכות חברתיות שליליות.
על פי החלטת ממשלה מינואר השנה הוקם לאחרונה צוות בין-משרדי, שמטרתו להמליץ על קריטריונים למכסות העובדים תושבי יהודה ושומרון ועל הסדרת דרכי ההעסקה של עובדים אלו במשק הישראלי. הסדרת דרכי התעסוקה כוללת שיפור מדיניות האכיפה כלפי מעסיקי עובדים בלא היתר וכלפי מעסיקי עובדים בהיתר, שאינם נושאים במלא עלויות המעביד על פי חוקי העבודה הישראליים.