דבריו של אבי וישנביץ על תפקידיה העיקריים
של הרגולציה הבנקאית
 
בהרצאה שנשא במסגרת התערוכה הבינ"ל השלישית לטכנולוגיה בנקאית ופיננסית, סקר אבי וישנביץ, סגן המפקח על הבנקים, את תפקידיה העיקריים של הרגולציה הבנקאית ומגמות עקרוניות שיש לצפות בתפיסת דרכי הפיקוח על מוסדות בנקאיים בארץ ובעולם.
 
הדברים הוצגו על רקע התגברות הסיכונים עימם נדרשת המערכת הבנקאית הישראלית להתמודד בשנתיים האחרונות ומתוך התייחסות לטיוטת ההמלצות המתגבשות בוועדת באזל (מסמך באזל II) ואשר צפויות להתגבש עד סוף שנה זו לכללים סופיים.

וי
שנביץ הגיב על תביעות הנשמעות לאחרונה להגמשתן של מגבלות יציבותיות מרכזיות, שיש טוענים כי הן פועלות לבלימת תהליך ההיחלצות של המשק מהמשבר הכלכלי. בהקשר זה אמר:
 
  • "ככלל, וכיום יותר מתמיד, לא ניתן לפנות אל הרגולציה הבנקאית ולראות בה כתובת לייצור פתרונות אשר עשויים, לכאורה, ליצור תמיכה רחבה יותר להאצת הפעילות הכלכלית. מחיר הגמשה כזו של כללי המסגרת הפיקוחיים אינו רצוי בשל השפעתו על רמות הסיכון שבתוכן פועלת מערכת הבנקאות". עוד הדגיש בדבריו, כי הקשיים שעימם מתמודד המשק הישראלי ויחד איתו - המערכת הבנקאית, אינם תוצאה של הרגולציה הבנקאית הקיימת, ותהליך ההיחלצות מקשיים אלו לא יצא נשכר אם להאצתו יוגמשו פרמטרים שבהם מנוסחות המגבלות הפיקוחיות על יצירת הסיכון בפעילות הבנקאית.
  •       וישנביץ ציין כי ההסדרה הבנקאית ומדיניות האכיפה של הכללים הקיימים, צריך שייבחנו, בכל נקודת זמן, מתוך הפנמה של החשיבות הקריטית בהשגת פונקציית המטרה של הרגולטור - קיום קודים פיקוחיים אשר מציעים מסגרת קונספטואלית ואופרטיבית לניהול מושכל ועדכני של הסיכונים הבנקאיים, מדידה נכונה של הסיכון, תמחור רציונאלי של הסיכון ומזעור, ככל הניתן, של הסיכוי להתממשותו.
  •        בהמשך דבריו, סקר את טיוטת העקרונות המתגבשים בימים אלו בוועדת באזל (מסמך באזל II), ואת הכלים שבהם ההסדרה הבנקאית נערכת לטפל בשנים הקרובות בתחומי הסיכון העיקריים להם חשופה הפעילות הבנקאית. בדבריו הדגיש, כי האסטרטגיה הפיקוחית שמתהווה, מנסחת מחדש את תפקידיו ומקומו של הרגולטור לצד גורמי הניהול והבקרה של התאגידים הבנקאיים עצמם ומגדירה את חלוקת התפקידים העתידית בין השניים, תוך תיקון תפיסות לא מדוייקות וגישור על פער ציפיות באשר למהותם ומטרותיהם של כללי ההסדרה הרגולטורים.

 

בהקשר זה העיר:

  •       הוראות ניהול בנקאי תקין לא נועדו ואינן אמורות להציע מדריך שלם לניהול העסק הבנקאי על כל מגוון פעילויותיו. הרגולציה הבנקאית קובעת דפוסי מינימום, בלבד, להיבטי ניהול והיבטי סיכון שונים בפעילות הבנקאית. באופן ספציפי הדגיש כי ההסדרה הבנקאית בארץ, כמו בעולם, איננה צפויה ואיננה מתכוונת לטפל באופן פרטני בכל המכלולים המורכבים והשונים של מערכות התפעול. דברים אלו נאמרו בהתייחס לטיוטת הוראה שפרסם המפקח לאחרונה בנושא ניהול טכנולוגיית המידע - הוראה אשר מקיפה, לראשונה, מגוון נושאים רחב בהיבטי ניהול ובקרה, אבטחת מידע ושרידות של מערך טכנולוגיית המידע. מתוך התייחסות לנסיון העבר, המקומי והבינ"ל, בתחומי הניהול והפיקוח הבנקאי וכלקח מרכזי לעתיד, העיר וישנביץ לסיכום דבריו:
  •        מערכת ההסדרה הרגולטורית והמערך המתקדם ביותר של תשתיות מידע, כלי מדידה ועזרי ניהול אחרים - לעולם לא יקחו את מקומו של שיקול הדעת העסקי ואת מקומן של הזהירות והשמרנות הבנקאית.
  •        הרגולטור והוראותיו מהווים רק צלע אחת במנגנון הפיקוח והבקרה על פעילות התאגיד הבנקאי. משכך, נדרש חיזוקן המתמיד גם של פונקציות הפיקוח והאחרות - הבקרה העסקית השוטפת, הביקורת הפנימית, הדירקטוריון ובאופן ספציפי - וועדת הביקורת הדירקטוריונית, וכמובן-רוה"ח החיצוני. הסדרה מתקדמת ככל שתהא ואכיפה פיקוחית דקדקנית ככל שניתן, לא סביר שיוכלו לפצות על חללים, אם חלילה יווצרו, בתחומי אחריותן של צלעות הפיקוח והבקרה הנוספות אשר פועלות לצד הרגולטור.