21.10.03

דברי המפקח על הבנקים, מר יואב להמן בוועדת הכלכלה של הכנסת
בדיון בנושא משיכות היתר

על אף ההרעה במצב הכלכלי, הפיקוח על הבנקים אינו רואה בחריגות ממסגרות האשראי בחשבונות העו"ש של משקי הבית והעסקים הקטנים בעיה יציבותית לבנקים. זאת, משום שהיקפן הכולל של החריגות במגזר זה אינו עולה על כמה מליארדי ש”ח, ומשום פיזורן הרב בין עשרות אלפי לקוחות.

למרות זאת נדרש הפיקוח על הבנקים לטפל בבעיה משום שהחריגות פוגעות בלקוחות בהיבטים צרכניים שונים, ומשום שהן פוגמות בניהול הבנקאי התקין:

- האשראי בחריגה הוא האשראי הבנקאי היקר ביותר, ולכן ללקוחות לא כדאי למשוך אשראי זה לאורך זמן – עדיף להם לחסל את החריגה אפילו באמצעות אשראי חלופי זול יותר.

 

- ניהול העו"ש בחריגה מהמסגרת אינו מאפשר ללקוח לדעת אם יכובדו הצ'קים והחיובים בהם התחייב. אי וודאות זו עלולה לפגוע בו אם יוחזרו הצ'קים: נזק ישיר מאי כיבוד העסקה, פגיעה בשמו הטוב, (הוא עלול להפוך ללקוח מוגבל אם יוחזרו 10 צ'קים), הוא מחויב בעמלת החזרת הצ'ק, וכמובן שיש פגיעה במוטבים של הצ'קים.

 

- הניהול הבנקאי התקין עלול להיפגם בשל הצורך המתמיד לבחון את החריגות וסבירותן, ולהפריד בין חריגות "מאושרות" לבין חריגות בעייתיות. גם עמידת הבנקים בהוראות חוק צ'קים ללא כיסוי עלולה להיפגם כתוצאה מתופעה זו.

 

המפקח על הבנקים הדגיש כי אין כל כוונה להביא להפסקה כוללת של מתן אשראי בחשבונות עו"ש (חובה), אלא רק להפסיק את תופעת החריגות מהמסגרת שסוכמה בין הבנק לבין הלקוח. ביטול החריגות מהמסגרת צפוי להיעשות בהדרגה על ידי התאמת מסגרות האשראי לצורכי הלקוח ויכולת ההחזר שלו, על ידי הסדרת אשראי חלופי או פירעון הדרגתי של האשראי החורג.

הפיקוח לא יתערב בשיקולים העסקיים של הבנקים בקביעת המסגרות והריבית עליהן – התערבות כזו אינה מקובלת במשקים מפותחים. עם זאת, חשוב שהלקוחות יקבלו גילוי נאות על עלות האשראי, תשוכלל התחרות במערכת, כך שהלקוחות יוכלו לכלכל מעשיהם ולבחור את אפשרות המימון הטובה בעיניהם.

בתקופה האחרונה, ציין המפקח, חלה התקדמות ניכרת בהיערכות הבנקים בישראל בפיתוח מערכות ניהול ומידע מתקדמות, שיסייעו לבנקים להתאים את מסגרות האשראי ללקוחות השונים על פי צורכיהם ומאפייניהם, וכן לאתר ולטפל בחריגות האשראי שמתהוות. שימוש מושכל במערכות אלה יאפשר לבנקים להירתם ולסייע בהסדרת נושא החריגות המתמשכות ממסגרות האשראי.