הגדלת הגירעון בתקציב היא צעד מסוכן שיביא לגידול החוב הממשלתי, להעלאת הריבית לטווח הארוך ולהגדלת נטל המס בעתיד, ולכן לפגיעה בתעסוקה ובצמיחה.
הורדת האינפלציה מהווה הישג משמעותי המחזק את התשתית הכלכלית ההכרחית לחידוש הצמיחה במשק.
מימוש הפוטנציאל הטמון בהתקדמות שחלה בהשגת תנאי היציבות בכלכלית תלוי עכשיו בהחלטות התקציב.
חייב לחול שינוי בהרכב הקציב – הגדלה משמעותית בהוצאות על השקעות בתשתיות ובמו"פ על חשבון הוצאות אחרות – ללא חריגה בגירעון.
נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, קרא לממשלה בישיבתה היום לשמור על המשמעת התקציבית הדרושה לעמידה ביעד הגירעון של 2 אחוזי תוצר לשנת 1999, בהתאם לתוואי שנקבע בחוק הפחתת הגירעון.
הנגיד אמר, כי הגדלת הגירעון בתקציב הוא צעד מסוכן שיפגע בתעסוקה וביצירת התנאים החיוניים להאצת הצמיחה זאת , משום שהגדלת הגירעון תבוא לגידול החוב הממשלתי, לעליית הריבית הריאלית לטווח ארוך, ולהעלאת נטל המס בעתיד. בנוסף, יורע המעמד הפיננסי של המשק הישראלי בעולם, דבר שיפגע בסיכויי המשק לבסס את היציבות הכלכלית ולהגיע לחידוש הצמיחה.
עוד ציין הנגיד, כי ההורדה באינפלציה מהוה הישג משמעותי של המדיניות המחזק את התשתית הכלכלית ההכרחית לחידוש הצמיחה ולפתרון הנכון לבעיית האבטלה – שהיא בעיה חברתית וכלכלית ראשונה במעלה. מימוש הפוטנציאל הטמון בהתקדמות שחלה בהשגת תנאי היציבות הכלכלית תלוי עכשיו בהחלטות התקציב. לשם כך, חייב לחול שינוי בהרכבו, ללא חריגה בגירעון. יש להביא להגדלה משמעותית בהוצאות על השקעות בתשתיות פיזיות ואנושיות ובמחקר ופיתוח על חשבון הוצאות אחרות שתורמות פחות לצמיחת המשק בטווח הארוך ויצירת מקומות תעסוקה במגזר העסקי. שינוי זה בהרכב התקציב הוא נדבך מרכזי במאבק נכון באבטלה ומהווה ביטוי אמיתי לסדר עדיפויות חברתי וכלכלי נכון. הנגדי הדגיש, כי צעדים אלה, חייבים לביו מלווים בהמשך הרפורמות הכלכליות במשק, תוך שמירת היציבות הכלכלית, ההכרחית לצמיחה בת קיימא.