| מאז אמצע 2003, עת בוצעה רפורמה מקיפה בהיבטים מיקרו ומקרו כלכליים, ועד הרביע הראשון של 2008 הצמיחה היתה מעל 5%. זאת היתה תקופה מוצלחת. אני מדבר במושגים של "עבר" בגלל שאיננו בטוחים לאן הכלכלות המקומית והעולמית הולכות. בנק ישראל חשב בתחילת השנה שאנו כבר צועדים לקראת האטה בקצב צמיחה ואולם לאחרונה עדכנו את התחזית לשנת 2008 כלפי מעלה בעקבות הצמיחה הגבוהה שנרשמה בסוף 2007 ותחילת 2008. הצפיות הן להאטה בקצב הצמיחה בעולם. ואולם, במרבית המדינות הנתונים בפועל מפתיעים לטובה. לאחרונה בארה"ב מדברים על סיכוי נמוך יותר למיתון. |
| לאחרונה, התחזק החשש מפני אינפלציה וזאת במקביל לחשש הקיים מפני האטה. הרבה מדינות נמצאות בשיעורי אינפלציה גבוהים מהיעד. הסיבה לכך היא מאוד פשוטה: עליה במחירי האנרגיה. |
| באוגוסט שנה שעברה, הייתי בכנס בו הציג אחד הכלכלנים תחזית לפיה מחיר חבית נפט יעבור את 100 דולר. כולם חשבו שהוא הגזים. |
| אם נסתכל על אינפלצית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) נראה שכמעט בכל המדינות בהן יש יעד אינפלציה, אינפלצית הליבה נמצאת בתוך היעד או קרוב אליו כולל ישראל. אם כי אינפלציה הליבה לא מעניינת את הגב' כהן מחדרה שמבצעת קניות בסופר. |
| אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת מבחינת מדיניות מוניטארית. צריך להחליט באיזה מינון לטפל באינפלציה כאשר אנו צופים שבתוך זמן קצר נהיה במצב ריאלי פחות טוב. |
| האתגר של המדיניות המוניטארית הוא באיזה מהירות לנסות להחזיר את האינפלציה ליעד – יעד חיוני – תוך לקיחה בחשבון את ההשפעה שיש לכך על המשק הריאלי. אנו התחלנו בטיפול באינפלציה בהעלאת הריבית ברבע אחוז בשתי הפעמים האחרונות והודענו שנעלה את הריבית ככל שידרש כדי להכניס את האינפלציה לתוך היעד. אגב, הבעיה שלנו דומה לזו שקיימת בגוש האירו. |
| מה עומד אחר ההצלחה של השנים האחרונות? |
| ישנה מדיניות פיסקלית מאוד נחושה. אנו שומעים שיש ממשלה חלשה אך למרות הביטויים הללו, הממשלה הזו הצליחה לשמור על משמעת פיסקלית מאוד חזקה. הממשלה שמרה על יעד הגרעון. אנו מעריכים שהגרעון ב-2008 יהיה כ-1%. זה שיעור נאה עבור מדינה כמו ישראל אשר בה 8% מהתמ"ג הוא הוצאה ביטחונית. |
| בשנת 2003 הגיע יחס חוב תוצר לשיעור של 102% וכעת הוא פחות מ-80%. היעד הוא מתחת ל-60%. אם כי אני חושב שמספר נמוך מ- 60% מתאים יותר למשק הישראלי עם מצבו המיוחד. בינתיים ברור לכולם שצריך לעשות מאמץ גדול כדי להוריד את היחס חוב תוצר בקצב מהיר. כשנגיע קרוב ל-60% נידרש להחליט על המסלול הנכון ליחס חוב תוצר בעתיד. |
| מצב השקל מול הדולר |
| ביחס לשער החליפין, ה"בעיה" שלנו היא בעיקר ההצלחה של המשק הישראלי. חברות רבות מגיעות ארצה להשקיע, ובנוסף, ישראלים מחזירים את הכספים שהעבירו בעבר ופחות מוציאים כספים לחו"ל. זוהי הצבעת אמון מצד אחד אך מצד שני, לאמון הזה יש השפעות כלכליות על המשק הישראלי. |
| כדי לטפל בבעיה של השקל החזק, הוצע להטיל מס על ייבוא הון. אני מזכיר לכם את צ'ילה שם נוסה הפתרון הזה אך זה לא הצליח ולכן הם ויתרו עליו. |
| לגבי החשבון השוטף של מאזן התשלומים: בשנה שעברה הגענו לעודף של 3% מהתמ"ג. השנה אנו מצפים לעודף קטן. |
| אם מסתכלים על הגורמים המשפיעים על הצמיחה היפה במשק הישראלי, נראה שהייצוא הוא אחד הגורמים החשובים בהצלחת המשק. היום, במונחים של ייצוא תעשייתי, רוב הייצוא הוא הייטק ומידטק. |
| אני רוצה לדבר קצת על ההיטק. התחלתי להתעניין במשק הישראלי מאז שנת 79 והייתי מעורב בכלכלת ישראל מאז שנת 85. שמעון פרס אמר לי אז שאנו צריכים לבנות את העתיד הכלכלי שלנו על הייטק. דברים ברוח זו נאמרו כמעט בכל המדינות. ההבדל בינינו לבין המדינות האחרות הוא שהחזון של שמעון פרס, וגם של אחרים שחשבו כמוהו אז, הצליח והוכיח את עצמו. |
| בישראל מסיימים את האוניברסיטה מהנדסים בקצב שביחס לאוכלוסיה הרבה יותר מהיר מזה שבצרפת ובאנגליה, פחות מארה"ב וכו'. בארץ יש התמחות טכנולוגית. הצבא היווה גורם בפיתוח הזה. |
| נסתכל על הרכב הייצור: |
| 13% מערכות ביטחון |
| 13% רכיבים |
| 18% ציוד תעשייתי |
| 24% תוכנה |
| 23% תקשורת אזרחית |
| הפיזור הזה, ממתן את הפגיעה האפשרית של ההאטה בצמיחה העולמית על המשק הישראלי. |
| גורם נוסף, דרכו ההייטק תורם להצלחת המשק הוא העובדה שחברות בינלאומיות רבות פתחו כאן מרכזי מחקר ופיתוח. אם תעשו סיור בארץ, כמעט בכל מקום תמצאו מפעלים שעל השלטים המתנוססים עליהם כתוב שם של חברות מובילות ומוכרות בכל העולם. |
| לסיום, יש לנו משק שמצליח לצמוח ושעומד היום בפני אתגר שמקורו בעיקר בחו"ל. אנו מתכוונים לשמור על המשמעת בצד האינפלציה ובצד הפיסקלי ובדרך הזאת, לתרום להמשך ההתפתחות של המשק. |