23.11.2010
 
דברי נגיד בנק ישראל היום בועדת המשנה לביטוח של ועדת הכספים בנושא מבנה הרגולציה הרצוי למדינת ישראל תוך בחינת מודלים עולמיים
 
למצגת - לחץ כאן
 
הנגיד מנה את היעדים המרכזיים של הרגולציה הפיננסית: שמירה על יציבות המערכת הפיננסית והפחתת הסיכון למשברים פיננסיים; שמירה על יציבות המוסדות הפיננסיים; שיכלול ויעילות המערכת הפיננסית; קידום התחרות; הגנת הצרכנים והמשקיעים.
הנגיד התייחס למספר סוגיות הנידונות כיום ברחבי העולם באשר לרגולציה הפיננסית. אחד הנושאים העיקריים הנו המודל של מבנה מערכות פיקוח. מבנה הפיקוח הסקטוריאלי מבוסס על פיקוח לפי סוגי הגופים הפיננסיים - בנקים, קרנות פנסיה, קופות גמל וכו'. – זוהי גישת הפיקוח המסורתית, הנהוגה בין השאר בישראל, יוון, ספרד, ועוד. גישה נוספת הנה גישת הפיקוח הפונקציונאלי – כלומר פיקוח על פי אופי הפעילות של הגוף הפיננסי. גישה זו מבוססת על כך שגופי הפיקוח אינם מתמחים על פי אופי הגוף עליו הם מפקחים, אלא על פי אופי הפעילות שלו וסוג הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, מתוך תפיסה שהמומחיות של גוף הפיקוח נצברת על פי אופי הפעילות והסיכונים, ולא על פי אופי הגוף הפיננסי. גישה זו נהוגה בהולנד, בריטניה מאז הרפורמה שהוכרזה בה השנה, ועוד.
הנגיד תיאר בקצרה את גישת הפיקוח המאקרו יציבותי, אשר עוסק בבחינת המערכת כולה, ובא למנוע מצבים שבהם כל מוסד פיננסי כשלעצמו נראה בריא, אולם כשל כלשהוא במערכת אשר אינו בא לידי ביטוי בהכרח במאזניו של אף גוף ספציפי מביא בסופו של דבר לקריסה. השמירה על יציבות המערכת הפיננסית, להבדיל משמירה על יציבותו של כל מוסד בנפרד, הנה חשובה ביותר. לו הייתה מופעלת גישת פיקוח כזו בצורה יעילה ערב המשבר, סביר להניח שגופי הפיקוח היו מונעים את קריסת בנק ההשקעות ליהמן בראדרס.
סוגיה נוספת עוסקת במספר גופי הפיקוח האופטימלי, גם לאור הצורך בתיאום יעיל בין גופי הפיקוח, ובמיקום גופי הפיקוח – בתוך הבנק המרכזי או מחוצה לו. בהקשר זה הנגיד תיאר את התמורות במבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית ברחבי העולם בעקבות המשבר. כך, למשל, בארה"ב החקיקה החדשה מרחיבה את סמכויות ה-FED בפיקוח על כל המוסדות הפיננסיים שיש להם חשיבות מערכתית – בנקאיים ושאינם בנקאיים. בבריטניה הורחבו סמכויות הבנק המרכזי בפיקוח מאקרו יציבותי ומיקרו יציבותי, והממשלה הכריזה על חקיקה בכיוון של מודל דו ראשי (Twin Peaks). הצעד שנעשה בבריטניה מבטל למעשה את קיומה של הרשות לשירותים פיננסיים FSA (Financial Services Authority), שנחשבה בשנים שלפני המשבר לדוגמה למודל העתידי של פיקוח פיננסי שמרוכז בגוף אחד. בצרפת החל תהליך של מעבר למודל דו ראשי תוך מיזוג של ארבעה גופי פיקוח לגוף אחד שישב בתוך הבנק המרכזי. בגרמניה, שם הפיקוח על הבנקים אינו ממוקם בבנק המרכזי, הוכרז על מעבר סמכויות לבנק המרכזי.
מדוע, אם כן, ניכרת במדינות רבות מגמה של העברת סמכויות פיקוח על המערכת הפיננסית לבנק המרכזי? מגמה זו נובעת מהעובדה שהבנק המרכזי הוא הגוף שיש לו את הסמכות והאחריות לתפקד כמלווה של מוצא אחרון. חוק בנק ישראל שחוקק לאחרונה קובע שבנק ישראל יכול להעניק הלוואות לא רק לבנקים, אלא גם לחברות ביטוח ולגופים פיננסיים אחרים. אחריות זו צריכה להיות מלווה ביכולת לתאם את הפיקוח, ולקבל את המידע, לגבי גופים אלו.