30.11.2010
 
דברי נגיד בנק ישראל היום בכנס השנתי של איגוד הבנקים
 
נגיד בנק ישראל נשא היום דברים בפני הכנס השנתי של איגוד הבנקים בתל אביב. להלן תמצית מדבריו:
ברצוני לברך את מערכת הבנקאות אשר הצליחה לחזור לרווחיות ולצמיחה, ומציגה מאזנים טובים מאוד בהשוואה בינ"ל – דבר זה הנו בעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית כולה, לא רק למערכת הבנקאות.
המשק העולמי עבר ככל הנראה את נקודת השפל של המשבר, אך העולם הכלכלי בו אנו חיים עדיין מאוד מסובך, היות ומדינות שונות מתאוששות מן המשבר בקצבים שונים. ארה"ב, ובמידה רבה יותר חלק ממדינות אירופה, מתקשות עדיין להתאושש ולצמוח, ואילו מדינות רבות באסיה ובאמריקה הלטינית צומחות בשיעורים נאים. יש לזכור כי בתחילת המשבר לא ראינו את הDecoupling שאנו רואים כעת – בחודשים הראשונים ראינו התמוטטות של הסחר במדינות רבות, והכלכלה הגלובלית הושפעה כולה. אולם כעת אנו כן עדים לDecoupling, כאשר דווקא מדינות המערב, שאליהן מופנה רוב היצוא הישראלי, נמצאות בקשיים.
בנק ישראל התחיל בכתיבת מסמך שיתאר את ההתמודדות עם המשבר ואת הפקת הלקחים, ובשנה הבאה יארגן הבנק כנס בינ"ל של בנקים מרכזיים שיעסוק בלקחי המשבר. הלקח העיקרי שברור לנו כעת, והיה ברור כבר מזמן, הנו שהמדינות שפגעו בצורה קשה ביותר מהמשבר הן המדיניות שבהן המשבר לא היה רק מאקרו כלכלי, אלא שהן חוו גם משבר פיננסי – ארה"ב, אירלנד, איסלנד ועוד. המדינות שבהן לא היה משבר במערכת הפיננסית התאוששו מהר יחסית – כאן ניתן למנות למשל את ישראל, ומדינות רבות במזרח אסיה. אך כאמור, הסביבה הגלובלית עדיין מסובכת, וחובה עלינו להיזהר משאננות.
לקח נוסף עוסק בכך שהרבה מאוד משברים פיננסיים נבעו מענף הנדל"ן – ארה"ב היא כמובן דוגמה בולטת לכך, וגם אירלנד, שניהלה מדיניות כלכלית מצויינת, למעט דבר אחד – קובעי המדיניות באירלנד לא פיקחו בצורה טובה מספיק על מערכת הבנקאות ובין השאר על ההשפעה של שוק הנדל"ן עליה. המשמעות היא, שהפיקוח הפיננסי בכלל, והפיקוח על הבנקים בישראל בפרט, חייב להמשיך לפקח באופן נחוש על המערכת הבנקאית, ובפרט על ענף המשכנתאות. מבנה שוק המשכנתאות היום בישראל שונה מהעבר, וחשוב להבין את הסיכונים היום, להתייחס אליהם, ולהמנע משאננות שנובעת מכך שבעבר שוק זה נחשב ליציב במיוחד.
לבנק ישראל מוקנית חובה בחוק לשמור על היציבות הפיננסית במשק כולו – ובהקשר זה מזכירים לאחרונה את המושג Macroprudential Supervision – פיקוח מאקרו יציבותי. הכוונה היא לכך שבכל שוק, או בכל מוסד הפיננסי, המצב יכול להיראות טוב, אבל ישנן בעיות מערכתיות שמסכנות את היציבות כולה. בארה"ב, למשל, חשבו שההיקף של שוק הסאב-פריים קטן יחסית, וגם שהמאזן של Lehman brothers אינו גדול במיוחד. אולם לשוק הסאב פריים, וגם לLehman Brothers , הייתה בסופו של דבר השפעה מערכתית חמורה ביותר כאשר הם כשלו.
בנק ישראל נקט כבר בצעדים מאקרו יציבותיים בשוק הנדל"ן, וגם הממשלה נוקטת בצעדים שאמורים להגדיל את ההיצע בשוק הדיור. ישנם כרגע סימנים, לא יותר מסימנים, ששוק הדיור מתייצב – הנתונים שמסופקים כרגע על ידי מקורות שונים נותנים תמונות מנוגדות ועלינו להמתין להתבהרות המצב. אם יסתבר לנו שנמשכת העלייה המהירה במחירי הנדל"ן, נצטרך לנקוט בצעדים נוספים. אנו מוטרדים גם מהשימוש ההולך וגובר שנעשה באשראי חוץ בנקאי כדי לממן השקעות בנדל"ן במזרח אירופה. השאננות, כאמור, מסוכנת מאוד בהקשר זה. גם אם אף מוסד פיננסי לא נפל במשבר הנוכחי בישראל, עלינו לזכור את הפתגם האנגלי שבתרגום חופשי לעברית ניתן לקרוא אותו כך– היינו כפסע מהכישלון. נאלצנו, למשל, להקים רשת בטחון לקרנות הפנסיה בזמן המשבר, היה צורך לעשות רה-אירגון של חלק מהאג"חים הקונצרניים במשק, ועוד.
לא ניתן לסמוך רק על הרגולטורים. המפתח למערכת בנקאות בטוחה הנו ניהול הסיכונים בכל בנק כשלעצמו, ובכל מוסד פיננסי כשלעצמו. עלינו לזכור – הלוואות בעייתיות ניתנות בזמנים טובים.
חלק חשוב מהפקת הלקחים של המשבר מתבצע במוסדות הבינלאומיים. מרכז הכובד הכלכלי העולמי עובד ממערב למזרח, וגם בגופים הבינלאומיים ניתן לכך ביטוי. גופים אלו עוסקים, למשל, בפיתוח מנגנונים לפשיטת רגל מוסדרת של בנקים שמגיעים לחדלות פירעון, על מנגנונים לאישור שכר הבכירים ועוד.
ברצוני לברך את המפקח על הבנקים היוצא, מר רוני חזקיהו. רוני עשה עבודה מצויינת בהתמודדותו עם משברים, והוא משאיר אחריו חטיבת פיקוח על הבנקים במצב טוב בהרבה מהמצב בו קיבל אותה. אנו מודים לרוני על תרומתו החשובה למערכת הפיננסית הישראלית ולמק הישראלי. לדודו זקן, מחליפך, נכונה עבודה רבה בעתיד – הוא יצטרך להמשיך את התהליכים אותם התחלת, ולאחר מכן להמשיך בדרכך להטוות את הכיוון. יש לדודו את הכישורים והאישיות להצליח בתפקיד המאוד קשה וחשוב שהוא נטל על עצמו – אני מאחל לו הצלחה.