16.06.2010
 
דברי נגיד בנק ישראל היום בפורום קיסריה ה-18 בנצרת
 
נגיד בנק ישראל נשא היום דברים בפורום קיסריה ה-18 של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת. הנגיד התייחס למספר סוגיות:
המצב המאקרו כלכלי: היום התפרסמו נתוני הצמיחה המעודכנים לרביע הראשון בישראל, אשר השתפרו משמעותית יחסית לפרסום הראשון - התוצר צמח ב3.6%, והיצוא גדל ב-7.3% במונחים שנתיים. באסיה, בארה"ב, ואפילו ביפן נרשמים נתוני צמיחה מעודדים. אי הוודאות נגרמת כרגע בעיקר עקב המצב באירופה. נכון להיום, התחזיות של הגופים העולמיים אינן צופות השפעה חמורה של המשבר הנוכחי על הכלכלה הריאלי באירופה, היות והריסון הפיסקלי שבו נאלצו המדינות לנקוט מקוזז, ובמידה מסויימת אף יותר מכך, על ידי ההשפעה החיובית של הפיחות על עודף היצוא והתוצר – הכוונה היא בעיקר למדינות החזקות ופחות, למשל, ליוון. ההשפעה על משקים אחרים, לעומת זאת, ביניהם המשק הישראלי, תהיה שלילית, כתוצאה מכך שהפיחות באירופה צפוי להקטין את עודף היצוא של אותם משקים לאירופה. חשוב לשים לב לכך שמדינות שנכנסו למשבר במצב פיסקלי טוב יחסית, כלומר, בגירעון וביחס חוב תוצר נמוך, יכלו להרשות לעצמן לבצע הרחבות פיסקליות במהלך המשבר מבלי להיגרר למשבר חוב. מסיבה זו, חשוב מאוד שישראל תמשיך לצמצם את יחס החוב לתוצר, על מנת שהמדיניות הפיסקלית תוכל לתמוך במשק, במידה ויווצר צורך כזה, אם יהיה בעתיד משבר נוסף. מחוייבותו של שר האוצר ליעד זה ראויה לציון.
המשק הישראלי צמח בשיעורים יוצאי דופן על פני שנים רבות, וגם בשנים האחרונות, למרות בעיות שונות שחלקן נידונו במהלך הכנס היום, נרשמה טרם המשבר צמיחה נאה לאורך מספר שנים. המשק יכול לצמוח אפילו בשיעור של 7% בהינתן תנאים מסויימים, כגון שלום עם שכנינו, הגדלת שיעור התעסוקה, וכו'. הנושאים שנידונו בכנס, והצעות שעלו לשיפור המצב בשוק העבודה, חשובים מאוד בהקשר זה. אוכלוסיות שונות לא יוכלו להמשיך לצמוח מצד אחד ולא להשתתף בשוק העבודה מצד שני – מצב זה אינו בר קיימא, והוא לא יתקיים לנצח. נקודה חשובה נוספת היא ענף ההיי-טק . משרד האוצר פירסם בשבוע שעבר תכנית חשובה לתמיכה בענף זה.
גוש האירו: רבים מתבטאים בתקופה האחרונה לגבי הנזקים והעלות הגבוהה הנגרמת למדינות אירופה כתוצאה מקיומו של גוש האירו. אולם, אותם אנשים שוכחים את התועלת שהאירו הביא עימו, ולמשל את רמת הריבית הגבוהה ששררה במדינות הפריפריה האירופית, דוגמת איטליה, טרם הצטרפותן לגוש. גוש האירו ימשיך להתקיים, וגם אם לא כל המדינות החברות בו כיום יישארו חברות, הרי שמדינות נוספות מבקשות עדיין להצטרף, לדוגמה אסטוניה, שעשתה צעד בכיוון לפני זמן קצר.
ענף הדיור בישראל: מדיניות מוניטרית מרחיבה תמיד מגדילה את הביקוש למוצרים בני קיימא ולדירות. בישראל המוצרים בני קיימא רובם מיובאים, ולכן מחירם לא הושפע מהורדות הריבית החדות של בנק ישראל. הדיור, לעומת זאת, הגיב כמו בספרי הלימוד: הגידול בביקוש גרם לעלייה חדה במחיר, אולם שלא כמו בספרי הלימוד, עליית המחיר לא הביאה לגידול בהיצע, בשל גורמים רבים שמקשים על הגדלת היצע הקרקעות והדירות בישראל. כל עוד לא יוסרו חסמים אלו, והממשלה כבר התחילה לטפל בכך, המחירים צפויים להמשיך לעלות. לכן, נאלץ בנק ישראל להתחיל לטפל בצד הביקוש. הצעדים שנקט בנק ישראל כוונו לשמור על יציבות המערכת הבנקאית, וגם להזהיר את משקי הבית מפני החשיפה לעליית הריבית, שתביא לעלייה חדה בתשלומי המשכנתא, שנלקחת כעת בריבית נמוכה מאוד אשר צפויה לעלות בעתיד. בנק ישראל ימשיך לפעול במסגרת סמכותו כדי למנוע את המשך העלייה החדה במחירי הדיור, ואת הסיכונים שיכולים לנבוע מכך.
הפקת לקחים בעקבות המשבר הפיננסי: בנק ישראל התחיל בתהליך מדורג של החלת נהלים שונים על המערכת הבנקאית, בין השאר בעקבות המדיניות של באזל 2 וההמלצות שמגיעות מהFinancial Stability Board .
שכר הבכירים: הנגיד ציין שיש במשק בכירים ששכרם גבוה מעל לכל אמת מידה הגיונית. הצעת המפקח על הבנקים בנושא זה היא להטיל את האחריות על קבלת החלטות בתחום השכר על הדירקטריונים , ולהטיל עליהם גם חובת הסבר להחלטותיהם – מדיניות כזו כבר הביאה בעבר להפחתות שכר בגופים שונים בהם הוחלט בשלב ראשון על שכר גבוה מדי לבכירים.
ריכוזיות: הריכוזיות במשק הישראלי גבוהה בהשוואה בינ"ל: כ-20 קבוצות מחזיקות מחצית מנפח השוק של המשק. יש לכך השלכות על מידת התחרותיות, ובמצבים מסויימים עשוי להיגרם גם נזק למערכת הפיננסית, אם כי הפיקוח על הבנקים עוקב אחר תחום זה, והמגבלות שהוא מטיל על ריכוזיות תיק האשראי של הבנקים מוכוונות לעניין זה. הטיפול בנושא צריך להיות מבוסס על נתונים מדוייקים ועובדות נכונות, כמו גם על ניתוח מעמיק ומושכל של ההשלכות של כל פיתרון שיוצע, ולא על התבטאויות פופוליסטיות ובלתי מבוססות של גורמים שונים.
תגליות הגז: על פי ההערכות, ייתכן בהחלט שהיקפי הגז שנתגלו לאחרונה הם בהיקפים משמעותיים בהשוואה לתוצר הכלכלה הישראלית. סוגיית התמלוגים צריכה להיבדק בצורה מעמיקה, וטוב עשה שר האוצר שמינה ועדה שתבחן עניין זה לעומק. המדינה צריכה לכבד הסכמים עליהם היא חותמת, אבל לא כל הכרזה מצד גורמים בעלי עניין אכן מעידה על קיומו של הסכם כזה. מבחינה מאקרו כלכלית, תגליות הגז, במידה ויתברר שהן אכן בהיקפים גדולים, עלולות לגרום ל"מחלה הולנדית" במשק – ייסוף בערך המטבע כתוצאה מיצוא (או הקטנת היבוא) של הגז, שיפגע בתורו בסקטור היצוא. במידה ותתעורר סוגיה זו יהיה צורך למצוא דרכים לפתרונה, למשל, להגדיל את הצריכה המקומית, או לנקוט בשיטה הנורבגית, כלומר, להקים קרן ממשלתית שתשקיע את רוב תקבולי הגז בשווקים העולמיים, ובכך תמתן משמעותית את הייסוף, ותאפשר למדינה להשתמש רק באחוזים בודדים מהתקבולים באופן שוטף.
חוק בנק ישראל: בימים אלו מונה השופט וינוגרד לעמוד בראש ועדת האיתור לחברי הועדה המוניטרית והמועצה המנהלית בבנק ישראל. יש לקוות שתהליך האיתור יסתיים במהרה בצורה הטובה ביותר, ויישום החוק החדש יחל בקרוב.
עובדים ערבים בבנק ישראל: בבנק ישראל יש כיום חמישה עובדים ממוצא ערבי, כולם בתפקידי ליבה מקצועיים. זהו גידול חד יחסית לשנים האחרונות, אך עדיין שיעור העובדים הערבים בבנק נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסיה, ומצב זה חייב להשתנות. הנגיד ציין שיעקוב באופן אישי אחר תכניות להגדלת שילוב המגזר הערבי בקרב עובדי בנק ישראל.