22.06.04

דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2003

מבנק ישראל נמסר, כי בראשית יולי הקרוב יפרסם הבנק לראשונה את דוח היציבות הפיננסית שהוכן ע"י "תחום היציבות הפיננסית".מדובר בתחוםחדש שהוקם בבנק ישראל באמצע 2003 והוא מופקד על קידום נושאים הקשורים ביציבות של המערכת הפיננסית בישראל. דוח היציבות הפיננסית הוא ערוץ מרכזי להפצת הידע בנושא זה בקרב הרשויות בישראל, הגופים הפעילים במערכת הפיננסית והציבור הרחב. דוח זה מציג מבט נוסף לזה של סקירת מערכת הבנקאות, שמפרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ושל הדוחות העוסקים בחלקים אחרים של המערכת הפיננסית ומתפרסמים ע"י הבנק ורשויות אחרות.

במדינות שונות במערב בולטת המגמה של הפקדת הטיפול ביציבות הפיננסית בידי הבנקים המרכזיים, ורבים מהם עוסקים כיום בהגדרת המטרות, האמצעים ודפוסי הפעולה שלהם בנושא. מסקר שערך לאחרונה הבנק המרכזי ההולנדי עולה, כי במרבית מדינות ה-OECD שיתוף הפעולה בין הבנק המרכזי לרשויות הפיקוח מוסדר באופן פורמלי. בהקשר זה ועל רקע התגברות האינטגרציה בין רכיבי המערכת הפיננסית והמורכבות הגוברת של הפעילות הפיננסית בישראל, עולה חשיבות שיתוף הפעולה והתיאום בין רשויות הפיקוח השונות – ובכלל זה, משרד האוצר ובנק ישראל - בכל הנוגע להסדרת המערכת הפיננסית והפיקוח עליה.

היציבות הפיננסית היא נושא כלכלי שעניינו בעיקר בתנאים התורמים לתפקודה התקין של המערכת הפיננסית בכללותה ובאלה העלולים ליצור משברים פיננסיים – תנאים הנוגעים לרכיבי המערכת הפיננסית, לסביבה שהיא פועלת בה ולקשרי הגומלין בין רכיבי המערכת הפיננסית לבין עצמם ובינם לבין הסביבה.

המערכת הפיננסית מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: (א) מערך המוסדות הפיננסיים, שבמרכזו  המגזר הפיננסי - מערכת הבנקאות והמשקיעים המוסדיים (קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל) וגופים פיננסיים אחרים (חברות להשקעה, חברות אשראי, קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, חתמים, יועצים פיננסיים וכו'); (ב) השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, המט"ח, וניירות הערך; (ג) מערך התשלומים והסליקה – המערכות לשינוע מזומנים, המערכות לסליקה של שקים, הוראות תשלום, חיובים וזיכויים, שטרות וניירות ערך, בין בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים לבין עצמם, ובינם לבנק המרכזי.

יציבות פיננסית מתבטאת בכל אחד מהרכיבים הללו באופן הבא: (א) בקיום מידה רבה של ביטחון ביכולתם של המוסדות הפיננסיים המרכזיים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות, ללא התערבות או סיוע חיצוני; (ב) ביכולת של השחקנים בשווקים הפיננסיים לסחור בנכסים פיננסיים במחירים המשקפים את הכוחות הכלכליים הבסיסיים במשק (fundamentals) – מחירים שאינם משתנים מהותית, ללא שינוי בגורמים הבסיסיים; (ג) בתפקוד רציף ויעיל של מערך התשלומים והסליקה, המאפשר לבצע עסקות תשלום מייד ובביטחה.

במצב של יציבות פיננסית – כאשר  המערכת הפיננסית מתפקדת באופן תקין ויעיל, בלא משברים ושיבושים פיננסיים - ניתן למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק. מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי רמת האיומים עליה מהסביבה העולמית והמקומית שבהן היא פועלת ועל פי מידת עמידותה. כלומר, מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי יכולתם של השווקים הפיננסיים להמשיך ולתפקד באופן תקין ושל המוסדות הפיננסיים לספוג הפסדים,כשהאיומים מתממשים ומתרחשים זעזועים בסביבה, או כשמתרחש זעזוע בתוך המערכת. עמידותה של המערכת הפיננסית מושפעת במידה רבה מטיב התשתית הפיננסית המושפע מגורמים רבים, וביניהם: מאפייני המבנה של מערך המוסדות הפיננסיים וטיבו של מערך התשלומים והסליקה, אופי ההסדרה והפיקוח על המערכת הפיננסית ומבנה התמריצים לכל השחקנים במערכת. מכאן, שיציבות פיננסית היא מושג רב-ממדי, ואין מדד אחד המשקף אותה.

הדגש בדוח היציבות הפיננסית הוא על ניתוח ההתפתחויות ברכיבי המערכת הפיננסית ובסביבה בה היא פעלה וכן בגורמים שהשליכו על יציבותה של המערכת ועל השינויים העיקריים שחלו בעמידותה בשנת 2003.