31.5.2005
 
דוח היציבות הפיננסית לשנת 2004
 
 
"תחום היציבות הפיננסית" בבנק ישראל פרסם היום את הדוח השנתי ל-2004. התחום, שהוקם בבנק ישראל באמצע 2003, עוסק בקידום היציבות של המערכת הפיננסית בישראל בכללותה. הדגש ב"דוח היציבות הפיננסית" הוא על ניתוח ההתפתחויות העיקריות ב-2004 בשלושה תחומים, הקובעים את מידת יציבותה של המערכת הפיננסית: הסביבה העולמית והמקומית שהמערכת פועלת בה; העמידות של המוסדות והשווקים הפיננסיים בפני זעזועים; והתשתית הפיננסית, הכוללת את מבנה מערך המוסדות הפיננסיים ואת ההסדרה של המערכת ושל הפעילות הפיננסית.
מהדוח עולה כי בשנת 2004 גברה היציבות של המערכת הפיננסית בישראל, בהמשך לתפנית החיובית בה אשתקד. זאת, הודות להמשך השיפור בסביבת פעולתה של המערכת, בד בבד עם הגברת עמידותה, בין השאר בזכות הרפורמות שבוצעו בתשתית הפיננסית בשנים קודמות.
עם זאת, היציבות בעתיד אינה מובטחת: הרפורמות של השנים האחרונות מחוללות שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית, ובתקופת המעבר השינויים מגבירים את הסיכונים, במיוחד את סיכוני האשראי של המשקיעים המוסדיים, ומחייבים שינויים בהסדרה והיערכות מוקדמת של רשויות הפיקוח.
השיפור בתנאי הסביבה הבסיסיים בעולם ובישראל ב-2004 תרם להגברת היציבות של המערכת הפיננסית בישראל: המשך ההתאוששות בפעילות הריאלית בעולם השתקף בהתגברות תנועות ההון לשווקים המתעוררים ובהמשך ירידת פרמיית הסיכון שלהם, על רקע ירידת התשואות לטווח ארוך במדינות המפותחות. התפתחויות חיוביות אלה בעולם, יחד עם השיפור במשק, במדיניות המקרו-כלכלית ובמצב הביטחוני, תרמו לירידת פרמיית הסיכון של ישראל ולשיפור במדדי החוב החיצוני והחוב הממשלתי - שינויים שמשמעותם הגברת החוסן הפיננסי של המשק - וכן לירידת התנודתיות של הנכסים הנסחרים בשווקים הפיננסיים בישראל, תוך עלייה מתונה בערכם, כלומר רגיעה בשווקים.  
המשך הצמיחה במשק השתקף בהתגברות האיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי: כל המדדים לאיתנות הפיננסית של המגזר העסקי, ובראשם נטל החוב והתשואה להון, רשמו השנה שיפור נוסף. השיפור ניכר במיוחד בענף התעשייה, פחות בענפי המסחר והשירותים וכלל לא בענף הנדל"ן. שיפור מסוים חל השנה גם באיתנות הפיננסית של משקי הבית, כפי שעולה מירידת נטל האשראי ומעצירת מגמת הירידה בשיעור החיסכון.  
עליית ערכם של הנכסים הפיננסיים בישראל, יחד עם התגברות החוסן הפיננסי של המשק והאיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי, תרמו לעלייה ברווחיות של הבנקים וחברות הביטוח ולשיפור מה באיכות האשראי שלהם, ולכן להגברת עמידותם: במערכת הבנקאות נמשך השיפור בהלימות ההון והצטמצמו במידת מה סיכוני האשראי. גם בחברות הביטוח נמשך השיפור בהלימות ההון, לצד ירידה מסוימת של הסיכונים המערכתיים הגלומים בפעילותם. גם עמידותם של השווקים הפיננסיים הוסיפה להתחזק: גברו השכלול והנזילות בשוקי המט"ח, האג"ח והמניות, ונראה שההתפתחויות במחירי הנכסים הפיננסיים עלו בקנה אחד עם עליית ערכם הכלכלי, המשקפת את ההתפתחויות בסביבה.  
להגברת העמידות של המערכת הפיננסית השנה תרמה גם שורה של רפורמות ושינויים בתשתית הפיננסית שבוצעו במהלך השנים הקודמות, והשפעתם המצטברת כבר החלה לקרום עור וגידים בצורת תמורות בולטות בפעילות הפיננסית במשק. כך, למשל, בהמשך למגמה של השנים האחרונות, נרשמה השנה עלייה חדה באשראי החוץ-בנקאי, הסחיר והלא-סחיר, למגזר העסקי, על חשבון האשראי הבנקאי למגזר זה, שירד. כמו כן נמשכה מגמת הירידה של משקל הממשלה בתיקי הנכסים של המשקיעים המוסדיים, על רקע הירידה בהנפקת האג"ח המיועדות והגמשת כללי ההשקעה שלהם.  
שתי התפתחויות עיקריות השנה מתווספות לרפורמות ולשינויים שהונהגו עד כה: מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח ואישור הרפורמה בשוק ההון ("ועדת בכר"), שמטרתה להפחית את הריכוזיות בשוק ההון, בעיקר באמצעות הפרדה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. שתי התפתחויות אלה מחוללות שינוי מהפכני במערכת הפיננסית, בהאיצן מגמות המתפתחות בה: הולך ומתהווה שוק תחרותי ומשוכלל של אשראי למגזר הפרטי, ונוצר גם ענף של חיסכון לטווח ארוך - ביטוח, פנסיה וגמל- פרטי ונפרד מענף הבנקאות.  
אף שהרפורמות בתשתית הפיננסית מועילות מאוד למשק, השינויים המהפכניים במערכת הפיננסית, בעקבות הרפורמות, מגבירים את הסיכונים ליציבותה בתקופת המעבר. הניסיון בעולם ובישראל מלמד, שכדי למנוע שיבושים במערכת הפיננסית בתקופות שלאחר ליברליזציה ורפורמות במערכת יש צורך בשינויים מצד הרשויות, בהתאמה לשינויים בהתנהגות המוסדות הפיננסיים והציבור הרחב. התמודדות מוצלחת עם האתגר שמציבה תקופת המעבר מחייבת את הרשויות להקדים ולנקוט צעדים בתחום ההסדרה והפיקוח, וחשובה במיוחד אכיפת הניהול התקין והזהיר של סיכוני האשראי במוסדות החיסכון לטווח ארוך, שצפויים לגדול. חלק מהצעדים הנדרשים כבר נמצא בתהליך ביצוע.  
 
​​