ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ושל תושבי ישראל בחוץ לארץ, 1998 עד יוני 2003

01.10.03

ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ושל תושבי ישראל בחו"ל, 1998 עד יוני 2003

עודף ההשקעות  הישירות של תושבי חוץ במשק על ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל בשנים 1998 עד יוני 2003 הסתכם ב-9.5 מיליארדי דולרים.	×
יחס ההשקעות הישירות של תושבי חוץ לתוצר עמד בתקופה הנסקרת על 2.5% בממוצע שנתי, נמוך מאשר במדינות הדומות לישראל ברמתן הטכנולוגית ובהיקף התוצר, שבהן הוא עמד על 7.5%.	×
המשקל הגבוה של ענפי הטכנולוגיה העילית בהשקעות הישירות של תושבי החוץ, כ-80% בממוצע, והשינוים הגלובליים בענפים אלה חוללו תנודתיות רבה בהיקף ההשקעות: הן עלו מ-1.9 מיליארדי דולרים ב-1998 ל-5 מיליארדים בשנת 2000, ושבו וירדו ל-1.6 ב-2002.  עם זאת אופיינו  ההשקעות בחברות ההזנק ביציבות יחסית.	×
היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל נותר יציב יחסית ברמה של כמיליארד דולרים, זאת למרות התנודתיות הגדולה בהשקעות ענפי הטכנולוגיה העילית, המהוות  כ- 70% מהשקעות אלו, וזאת משום שירידת ההשקעות של ענפי הטכנולוגיה העילית קוזזה על ידי גידול ההשקעות של הענפים המסורתיים.	×
במסגרת תנועות ההון, אל המשק וממנו, השקעות הישירות Foreign Direct Investments)  או  (FDI  מהוות את המרכיב ארוך הטווח, אשר מושפע מהפוטנציאל הכלכלי של המשק, ואינו מושפע מפערי ריבית לטווח קצר.	×

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בשנים  1998 עד יוני 2003 הסתכם עודף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל על ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל ב-9.5 מיליארדי דולרים. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הסתכמו בתקופה זו  ב-17.5 מיליארדי דולרים, שהם  50% מסך כל ההשקעות של תושבי חוץ בישראל, ויתרתן עמדה בסוף התקופה על 29.1 מיליארדי דולרים. כנגד זאת השקיעו תושבי ישראל בחו"ל סך של 8 מיליארדי דולרים, ויתרת השקעות אלו  הסתכמה בסוף התקופה הנסקרת ב-12 מיליארדים. מתוכן, ההשקעות הישירות של המגזר הפרטי הלא בנקאי הסתכמו  ב-7.3 מיליארדים – כ-30% מסך השקעות המגזר  בחו"ל.

ההשקעות הישירות מורכבות מהשקעות במניות של חברות לא-סחירות, מהשקעות של בעלי עניין בחברות סחירות, מחלקם של המשקיעים ברווחים הצבורים, מהלוואות בעלים ומהשקעותיהם במקרקעין. שיעורן של ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל בתוצר נמוך מאשר במדינות הדומות לישראל ברמתן הטכנולוגית וברמת התמ"ג שלהן (להלן מדינות ההשוואה). שיעור ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בתוצר עמד בתקופה הנסקרת על  2.5% בממוצע שנתי,  לעומת 7.5% במדינות ההשוואה.  בבנק ישראל מציינים,  כי לפי מחקרים שנעשו בעולם, שיקולים ארוכי טווח, ובראשם שיעור הצמיחה במדינת היעד, הם העומדים בבסיס החלטות ההשקעות הישירות של תושבי חוץ. שיעור הצמיחה בישראל, כ-2% בממוצע שנתי בתקופה הנסקרת, לעומת  4% בממוצע שנתי במדינות ההשוואה, הוא אפוא אחד הגורמים החשובים לשיעור הנמוך של ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בתוצר בישראל.

נוסף על כך, מציינים במחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי ההשקעות במשק הושפעו בשלוש השנים האחרונות גם מהאירועים הביטחוניים. אלו גרמו, כנראה, להמשך הירידה של ההשקעות בענפי הטכנולוגיה הישראליים בשנת 2002, למרות התאוששות מתונה שהייתה בשנה זו במדינות ההשוואה. עוד מציינים בבנק ישראל כי שיעור ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, 1.2% מהתוצר בישראל בממוצע שנתי, נמוך אף הוא מזה של מדינות ההשוואה, שבהן הוא עומד על 5.1%; זאת, כנראה,  מפני מספרן  הקטן של החברות הישראליות הגדולות לפי קנה מידה עולמי.

ההשקעות הישירות של תושבי חוץ מעוררות עניין מיוחד, מפני תרומתן לצמיחה דרך גידול ההשקעה המקומית, לתעסוקה ולאיכות הניהול המקומי, ומפני היותן גורם יציב יחסית בסך כל תנועות ההון למשק, משום שאינן מושפעות משיקולים של טווח קצר. מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח נמסר כי ההתפתחויות בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל בתקופה הנסקרת הושפעו בעיקר מהמגמות העולמיות בענפי הטכנולוגיה העילית. לאחר שבשנים 1993 עד 1997 הסתכמו ההשקעות הישירות הזרות בישראל בממוצע שנתי בכ-0.7 מיליארד דולרים, נרשמה החל מ-1998 עלייה מתמדת בהיקפן, עד לשיא של 5 מיליארדי דולרים בשנת 2000; מאז - למעט המחצית הראשונה  של 2003 -  הן  יורדות והולכות, אף כי רמתן נותרה גבוהה מאשר בתקופה הקודמת. השינויים נבעו בעיקר מההשקעות בענפי הטכנולוגיה העילית, שעלו מ-1.2 מיליארדי דולרים בשנת 1998 ל-3.8 מיליארדים בשנת 2000, ושבו וירדו ל-1.2 מיליארדים בשנת 2002. לעומת זאת בהשקעות בענפים המסורתיים לא נרשמו תנודות גדולות, ורמתן הנמוכה הושפעה  בעיקר מההיקף הנמוך של  הפרטת חברות ממשלתיות, תהליך המהווה במדינות רבות מוקד משיכה להשקעות ישירות של תושבי חוץ.  על רקע השינויים העולמיים הייתה אפוא הדומיננטיות של ענפי הטכנולוגיה העילית בישראל מקור לפגיעות.

ההשקעות בחברות ההזנק נותרו יציבות יחסית בשנתיים האחרונות, בניגוד לחברות האחרות, ורמתן - כ-0.9 מיליארד דולרים לשנה - נותרה גבוהה בהשוואה להשקעות לפני שנות הגיאות בענפי הטכנולוגיה העילית. המשך ההשקעות בחברות ההזנק, שירידתן הייתה מתונה יחסית לירידה בתחום זה בארה"ב, מצביע על האמון של תושבי חוץ בטכנולוגיה הישראלית, וגלום בו פוטנציאל  להמשך השקעותיהם בשלבים המאוחרים יותר של חיי החברות.

ההשקעות בחברות שאינן סחירות, שהן הרכיב העיקרי בהשקעות הישירות של תושבי חוץ, הסתכמו בתקופה הנסקרת ב-15.5 מיליארדי דולרים, לעומת0.3  מיליארד בלבד בחברות הנסחרות בתל אביב ובחו"ל. ההשקעות בחברות שאינן סחירות מרוכזות מאוד: כ-40% מההשקעות בוצעו ב-10 חברות, כולן מענפי הטכנולוגיה העילית.  ריכוזיות זו היא גורם נוסף לפגיעותו של המשק  לזעזועים בחו"ל.

בבנק ישראל מציינים, כי ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, שהסתכמו בתקופה הנסקרת ב-8 מיליארדי דולרים, מתוכן  כ-70% של חברות מענפי הטכנולוגיה העילית, הושפעו אף הן מהשינויים העולמיים בענפים אלה, ואף על פי כן הן נותרו בתקופה זו יציבות יחסית, ברמה של כמיליארד דולרים לשנה. זאת להוציא את שנת 2000, שבה השתלבו תושבי ישראל במגמה העולמית של השקעה בחברות טכנולוגיה עילית, והשקיעו בהן  2.6 מיליארדי דולרים - פי ארבעה מאשר בשנים 1996 עד 1999 - מהם כ-1.6  מיליארדים באמצעות החלפת מניות ומימוש אופציות, האופייניים לתקופות "בועה". בשנת 2002 ובמחצית הראשונה של 2003  ירדו ההשקעות הישראליות בחברות טכנולוגיה עילית  לרמה של 0.2 מיליארד דולרים לשנה, אך מפני גידול ההשקעות של הענפים המסורתיים בחו"ל, על רקע המיתון בארץ, נשמרה בהשקעות הישירות רמה של  כמיליארד דולרים לשנה. גם השקעות אלה מרוכזות מאוד:  10 חברות, רובן מענפי הטכנולוגיה העילית, השקיעו בתקופה הנסקרת 3.2 מיליארדים, שהם כ-40% מסך כל ההשקעות הישירות, שהסתכמו במהלך התקופה כולה ב- 8 מיליארדי דולר. הפריסה הגיאוגרפית של ההשקעות הישירות תאמה את אזורי הסחר של ישראל: רובן התבצעו במערב אירופה ובארה"ב.

1) פינלנד, אירלנד,נורבגיה,סינגפור וניו-זילנד. מדינות אלה דומות לישראל ברמתן הטכנולוגית

 ע"פ The  world Bank atlas 2003