ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים
אוקטובר 2001 עד מארס 2002
M ההתפתחויות הכלכליות בתקופה הנסקרת - אוקטובר 2001 עד מארס 2002 - מעידות על
המשך התכווצות הפעילות בתחילתה של התקופה ועל התמתנות מסוימת בהאטה הכלכלית
לקראת סוף התקופה, התמתנות הנובעת בחלקה מגורמים זמניים. ההתפתחויות במהלך התקופה
לוו בטלטלות בשווקים הפיננסיים, כל זאת על רקע הסלמת המצב הביטחוני בישראל, גידול
מתמשך של הגירעון בתקציב המדינה והפחתה חדה של הריבית בדצמבר, בין היתר, על סמך
ציפיות - שלא התממשו - לחידוש המשמעת הפיסקלית.
M ברביע האחרון של שנת 2001 התחזקה מגמת הירידה הפעילות - שהחלה בשלהי שנת 2000 -
בגלל ירידה חדה נוספת בהשקעות, ולראשונה בשנה זו, גם בגלל הצטמצמות הצריכה הפרטית.
הירידה בצריכה הפרטית הייתה צפויה, לנוכח המשך ועוצמת המיתון והתאמתם של השכר
הריאלי ושל פעילות הפירמות לשפל הכלכלי ולירידת הרווחיות. אירוע הטרור בארה"ב
בספטמבר 2001 החריף את הפגיעה בפעילות ברביע האחרון של השנה, בהכותו מכה נוספת
בתנועות ההון ובתיירות הנכנסת לישראל. אולם לאחר אירוע זה התאוששו השווקים והסחר
הבין-לאומיים - בין היתר, בזכות צעדי חירום כלכליים שנקטה ממשלת ארה"ב - ולפיכך
התמתנה לקראת סוף השנה ירידת היצוא הישראלי, בעיקר יצוא התעשיות המתקדמות.
M מפני חלקו הגדול של היצוא הישראלי בהסבר הגיאות והשפל בפעילות בשנים האחרונות, יכלה
ההתאוששות בשווקים הבין-לאומיים בסוף שנת 2001 לסלול את הדרך להתאוששות הפעילות
ולצמיחה של היצוא הישראלי; למרות זאת מעידים האינדיקטורים השונים על המשך ההאטה
הכלכלית גם ברביע הראשון של שנת 2002, אף כי חלק מהם מצביע על התמתנות בקצב
ההאטה. הדבר נובע, כנראה, ממשקלם הגדול של הענפים המסורתיים בהתאוששות השוק
העולמי, בעוד ישראל מתמחה בתעשיות המתקדמות. להמשך המיתון ואף להחמרתו פועלים גם
גורמים מבית - הירידה בצריכה הפרטית ובביקושים המקומיים, הדרדרות המצב הביטחוני,
ובעקבותיה המבצע הצבאי "חומת מגן", שהחל בסוף מארס. ההתרופפות ההולכת ומחריפה של
המשמעת התקציבית עלולה לפגוע אף היא ביכולתו של המשק לשוב לתוואי של צמיחה.
M עם התרבות הפיגועים פתח צה"ל, במארס 2002, במבצע "חומת מגן" בשטחי הרשות
הפלסטינית, וגייס לשם כך עשרות אלפי אנשי מילואים. להסלמה במצב הביטחוני וליציאה
במבצע הצבאי השלכות כלכליות קשות, וביניהן ירידה בביקושים המקומיים, גידול אי-הוודאות,
המשפיע על ההשקעות ועלול לפגוע בפעילות היצרנית, וירידה נוספת ביצוא שירותי התיירות
ובהשקעות הזרים בארץ. ההסלמה הביטחונית ופגיעתה בפעילות מקשות על הממשלה לעמוד
ביעד הגרעון ומגבירות את הצורך בצעדים מתקנים.
M תקציב המדינה ל- 2002, שאושר בתחילת פברואר היה מבוסס על הנחות מקרו-כלכליות לא
ריאליות - ובעיקר ההנחה שההכנסות יעלו ב- 5 אחוזים במונחים ריאליים. כמו כן מעידות
ההתפתחויות בפועל ברביע הראשון של שנת 2002, ובפרט המשך הירידה בהכנסות והגידול
הצפוי של ההוצאות, בעיקר בהוצאות הביטחוניות, כי ללא קיצוץ משמעותי בהוצאות צפויה גם
בשנה זו חריגה ניכרת של הגירעון התקציבי מהיעד. התפתחויות אלו הניעו את חברת הדירוג
הבין-לאומית P&S להוריד את הצפי לגבי כלכלת ישראל מ"יציב" ל"שלילי". בסוף חודש אפריל
אישרה הממשלה חבילת צעדים לצמצום הסטייה מיעד הגירעון, הכוללת צמצום הוצאות, הטלת
מסים חדשים והגדלת יעד הגירעון ל- 3.9 אחוזים בשנת 2002 ו- 3.5 אחוזים בשנת 2003.
צעדים אלה עדין חסרים את היקף הצמצום ההכרחי בהוצאות ועלולים לפגוע בחזרה לצמיחה
בת קיימא לנוכח הגדלת נטל המס על הציבור והגדלת החוב הציבורי על כל המשתמע מכך.
M בתחילת 2002 השתררה אי-רגיעה בשווקי הכספים וההון, שהתבטאה בפיחות מואץ של 9.1
אחוזים בשער השקל, בהאצת עלייתם של המחירים ל- 2.4 אחוזים ובעלייתם של תשואות
איגרות החוב והציפיות האינפלציוניות ברביע הראשון של השנה. זאת על רקע ההסלמה במצב
הביטחוני, המשך החריגה התקציבית והורדת הריבית בסוף 2001. מצב זה חייב את בנק ישראל
להעלות את הריבית ב- 0.6 נקודת אחוז בחודש מארס. ההסלמה הנוספת במצב הביטחון בחודש
מארס מעלה חששות לפגיעה נוספת בפעילות. חששות אלו, על רקע המשך הגידול בחריגה
התקציבית הביאו בחודש אפריל לפיחות נוסף בשער השקל של 4.6 אחוזים, להמשך העלייה
בציפיות האינפלציוניות ובתשואות איגרות החוב, לירידה של שערי המניות ולהעלאת הריבית של
בנק ישראל ב- 0.2 נקודות אחוז בחודש מאי.
לדף ההתפתחויות הכלכליות, לחץ כאן