04.11.03

ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, אפריל עד ספטמבר 2003

לקובץ המלא - לחץ כאן.

מחלקת המחקר של בנק ישראל פרסמה סקירה תקופתית על ההתפתחויות הכלכליות האחרונות. מהסקירה עולה כי :

×במהלך החודשים אפריל עד ספטמבר 2003 (להלן התקופה הנסקרת) התייצבה הפעילות במשק ברמה הנמוכה שאליה היא הגיעה לאחר יותר משנתיים של מיתון עמוק. בפעילות הריאלית ניתן לזהות התייצבות שברירית לקראת סוף התקופה ובשוקי הכספים וההון עליית מחירי המניות וירידה של: התשואות לטווחים הארוכים, התשואות לטווחים הקצרים (לקראת סוף התקופה), הציפיות לאינפלציה ומדד המחירים לצרכן.

×בתחילת התקופה הנסקרת פחתה אי-הוודאות הכלכלית, הפוליטית והביטחונית, שהעיבה על הפעילות ברביע הראשון. בין הגורמים לצמצום אי-הוודאות היו כינון הממשלה החדשה, פרסום התכנית הכלכלית ואישורה המהיר בממשלה, סיום המלחמה בעיראק, חידוש (זמני) של התהליך המדיני ואישור הערבויות של הממשל האמריקאי לממשלת ישראל. כל אלו הביאו עוד בתחילת התקופה הנסקרת לייסוף השקל, לעליית מחירי המניות ולירידת התשואות הנומינליות והריאליות לטווחים הארוכים. ירידת אי-הוודאות והשינויים בשוקי ההון והכספים בעקבותיה התבטאו גם בירידת הציפיות לאינפלציה ומדד המחירים, ובסימנים ראשוניים להתייצבות הפעילות הריאלית. ההודעה באמצע יוני על הפסקת פעילות הטרור - ה"הודנה", שנמשכה עד אמצע אוגוסט - תרמה להתאוששות זמנית במסחר ובתיירות. עם זאת, החזרה לשגרת הפיגועים הגדילה שוב את אי-הוודאות והביאה להנמכת הציפיות להתאוששות בת-קיימא בעתיד הקרוב.

×האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על תמונה מעורבת: המדד המשולב החדש למצב המשק ירד לאורך כל התקופה הנסקרת. קצב ירידתו, שהתמתן מעט בחודשים יוני ויולי, שב והואץ באוגוסט ובספטמבר. התפתחותו של המדד המשולב משקפת את המשך המיתון הן בביקושים המקומיים והן בביקושים העולמיים, וזאת למרות ההתאוששות שנרשמה במשקי ארצות הברית ובמדינות אסיה ואמריקה הלטינית. לעומת זאת מצביע סקר החברות לתקופה הנסקרת על מאזן נטו חיובי קטן המשקף האטה בקצב הירידה של הפעילות במרבית הענפים ואפילו עלייה מתונה בחלקם. על הנתונים החיוביים מעיבים  דיווחי החברות במרבית הענפים בדבר ציפיות לירידת הפעילות ברביע הרביעי.

×מדד המחירים לצרכן ירד במהלך התקופה הנסקרת ב-2.3 אחוזים, שיעור שביטא ירידה כמעט רצופה לאורך כל התקופה הנסקרת (להוציא עלייה קלה ביולי). ירידתו שיקפה בעיקר את ייסוף השקל, על רקע הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והמשך המיתון העמוק בפעילות הריאלית. ירידת המחירים הייתה מלווה בירידתן של הציפיות לאינפלציה והתשואות לטווחים הארוכים, מה שאפשר לבנק ישראל לחדש, החל מאפריל, את תהליך הפחתת הריבית, בשיעורים גדלים והולכים, אשר הצטברו ל-3.3 נקודות אחוז (כולל הפחתה של 0.4 נקודת אחוז לאוקטובר ו-0.5 נקודת אחוז לנובמבר).

×בשוק ההון ניכר בתחילת התקופה הנסקרת שיפור, שהתבטא בירידת התשואות לטווחים הארוכים ובעלייה חדה של שערי המניות ונפח המסחר בבורסה. התפתחויות חיוביות אלו קוזזו בחלקן לקראת סוף התקופה הנסקרת, כאשר ביולי ובאוגוסט ירדו שערי המניות ונפחי המסחר. בספטמבר חודשה העלייה במדד המניות הכללי, תוך תנודתיות רבה בשערים ועליה בנפח המסחר.

×בשוק העבודה נמשך בתקופה הנסקרת הרפיון, שהתבטא בירידה ניכרת של תשומת העבודה.  שיעור האבטלה אמנם ירד מעט ברביע השני של 2003, אך נותר ברמה גבוהה של 10.6 אחוזים. זאת ועוד, הירידה בשיעור האבטלה באה במקביל לירידה בשיעור התעסוקה ונבעה בעיקר מהצמצום בכוח העבודה האזרחי, שהתבטא בירידת שיעור ההשתתפות. עומק האבטלה – משקלם של המובטלים המחפשים עבודה יותר מחצי שנה - גדל מאוד ברביע השני והגיע לשיעור חסר תקדים של יותר מ-40 אחוזים. עוצמת הרפיון בשוק העבודה השתקפה גם בהמשך ירידתו של השכר הריאלי עד יולי. יחסי העבודה במשק התערערו בתקופה הנסקרת, והיא הייתה רצופה בשביתות ובעיצומים, רובם במחאה על הפגיעה בתנאי העבודה והפנסיה הגלומה בתכנית הכלכלית. מספרם של העובדים הזרים בישראל המשיך לרדת ברביע השני של השנה, כתוצאה מיישום המדיניות הממשלתית להקטנת מספרם. ירידת מספרם של העובדים הזרים, שלא קוזזה על ידי עלייה בהעסקת עובדים מהשטחים, תרמה לעלייה בהעסקת עובדים ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות, לראשונה מזה שנים רבות.

×למרות התכנית הכלכלית שאושרה בממשלה במהלך מארס 2003, צפוי גירעון הממשלה לחרוג במידה ניכרת מיעד הגירעון שנקבע ל-2003 – 3 אחוזי תוצר. עיקר החריגה מיעד הגירעון נבע מכך שההכנסות ממסים היו נמוכות במידה רבה מהתחזית, בעוד שההוצאות היו תואמות לתוואי העקבי עם תת-ביצוע קטן של התקציב (המקורי), בשל הקיצוצים שעליהם הוחלט במרץ.
​