ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים - המחצית השניה של 2001
הסקירה המלאה - קובץ PDF או קובץ PDF דחוס.
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות למחצית השנייה של שנת 2001, שפרסמה היום מחלקת המחקר בבנק ישראל, עולות הנקודות הבאות:
ההתפתחויות העיקריות:
במהלך המחצית השנייה של 2001 נמשכה ההתכווצות בפעילות הכלכלית. עם זאת, בחודשים האחרונים של השנה מסתמנת, על פי כמה אינדיקטורים, התייצבות בפעילות על רמה נמוכה. בתקופה הנסקרת החמירה ירידת התוצר ובמיוחד התוצר העסקי, פחתו השימושים המקומיים והמדד המשולב למצב המשק המשיך לרדת. הגירעון במאזן התשלומים גדל תוך כדי ירידות, הן של היצוא והן של היבוא ומגמת האבטלה גדלה לרמה של 9.9 אחוזים מכח העבודה.
הירידה בפעילות הכלכלית הושפעה בעיקר: א. מהאירועים הביטחוניים, שצמצמו את מספר התיירים ואת מספר העובדים מהשטחים ואת היצוא הישראלי לאוטונומיה; זאת תוך הפסד ישיר בתוצר העסקי בשנת 2001 הנאמד בכ- 3 אחוזים. ב. מהמיתון בכלכלת ארה"ב והעולם ובעיקר בענפי ההיי-טק שהובילו את היצוא הישראלי בשנים האחרונות שהקטין את תפוקתו במהלך כל שנת 2001 ב- 24%. ג. מהתקפת הטרור בארה"ב, שזעזעה את הכלכלה העולמית וגרמה להקטנה נוספת ביצוא הישראלי.
ענפי המשק
במחצית השנייה של 2001 החריפה הירידה בתוצר הסקטור העסקי ואולם מספר אינדיקטורים מצביעים שברביע האחרון של השנה חלה התייצבות של הפעילות ברמה נמוכה. החל מהרביע השלישי של השנה גלשה הירידה בפעילות מחברות ההזנק לשאר מגזרי הסקטור העסקי תוך ירידת התוצר ברביע זה ב- 4%, תופעה שהחריפה ברביע האחרון בו ירד התוצר בסקטור זה ב- 11%.
מסקר החברות של בנק ישראל עולה, כי המגבלה העיקרית בפעילות ענפי המשק נעוצה בצד הביקושים, הן המקומיים והן מחו"ל. השפעות האירועים הביטחוניים פגעו בעיקר בענפי התיירות והבנייה וכן ביצוא לאוטונומיה, זאת במקביל להתרחבות הביקוש הביטחוני. גורם נוסף שגרם לזעזוע בביקושים במשק היה ירידת הביקוש העולמי למוצרי הטכנולוגיה העילית, שהקטינה את תפוקתו של ענף זה.
תפוקת ענף התעשייה שהחלה לרדת ברביע האחרון של שנת 2000, המשיכה לרדת ברביע השני וגם
בשלישי. בענף הבנייה החריף הריפיון השורר בו מאז 1995, ובענפים אחרים לא התאוששה הפעילות.
שוק העבודה
במהלך המחצית השנייה של 2001 ירדו הביקושים לעובדים, היצע העבודה התרחב במעט ולכן עלתה האבטלה בקצב מהיר. התפתחות זו לוותה בירידה ניכרת של מספר הישראלים המועסקים במשרות מלאות, בצמצום של שעות עבודתם, ובעליית מספר העובדים במשרות חלקיות. דבר זה השתקף בהאטה בעליית השכר הריאלי למשרת שכיר, ובשירותים הציבוריים אף נרשמה ירידה של 1.2% בשכר זה (בטרם יושמו הסכמי השכר שנחתמו בסוף השנה). ברמת השכר הריאלי למשרת שכיר בסקטור הציבורי לא חל שינוי.
בתקופה הנסקרת חלה התייצבות בשיעור ההשתתפות בכח העבודה לאחר עלייה בשיעור זה בשנתיים האחרונות.
מאזן התשלומים
ברביע השלישי של שנת 2001 נמשך הגידול המהיר בגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. הגידול בגירעון מחק את השיפור הניכר שהושג בגירעון בשנת 2000. העליה התבטאה בכל אחד מרכיבי המאזן; בחשבון הסחורות - כתוצאה מירידה חדה ביצוא; בחשבון השירותים - שבו היה עודף ניכר בשנת 2000 התהפכה המגמה ואף הוחרפה, זאת עקב השפעת ירידת יצוא ענף התיירות - שקטן מ- 3.2 מיליארדי דולר ל- 1.6 מיליארד דולר בלבד - ובהשפעת חברות ההזנק. במקביל לירידה חדה בהכנסות מענפים אלו, חל שיפור מסוים כתוצאה מהקטנת תשלומי שכר לעובדים זרים והן קטנו בכחצי מיליארד דולר, זאת עקב הקטנת מספר עובדי השטחים.
הסקטור הציבורי
הגירעון המקומי של הממשלה עמד בתקופה הנסקרת על 5.4 אחוזי תוצר, תוך עלייה משמעותית לעומת הגירעון של שנת 2000 וחריגה מהיעד שתוכנן ל-2001. החרפת החריגה היתה בעיקר ברבעון האחרון של השנה. הגירעון הכולל של הממשלה עמד על 4.6 אחוזי תוצר, לעומת יעד גירעון של 1.75 אחוזי תוצר. עיקר הסטייה נרשמה בצד ההכנסות וגביית המסים היתה נמוכה משמעותית מההכנסות המתוכננות. בצד ההוצאות חרגה ההוצאה הריאלית אף היא מהמתוכנן. כתוצאה מתהליכים אלו עלה באופן ניכר החוב הממשלתי, לאחר ירידה רצופה במשך שנים רבות. התפתחויות אלו גרמו ללחצים לעליית הריביות של הזמן הארוך.
המחירים והמדיניות המוניטרית
בשנת 2001 הסתכמה האינפלציה ב- 1.4%, נמוך מהיעד שנקבע 2.5-3.5 אחוזים; זאת בעיקר כתוצאה מהמיתון בפעילות הכלכלית, אשר החריף במהלך השנה. הציפיות לאינפלציה שהיו בתחילת השנה נמוכות מהיעד, הגיעו ברביע השלישי לגבול העליון (בהשפעת אי הוודאות עקב הטרור בארה"ב); לאחר מכן חלה בהם ירידה, אך הן שבו ועלו עם הפחתת הריבית בשיעור של 2% על ידי בנק ישראל. במהלך המחצית השנייה של השנה הופחתה סך כל ריבית בנק ישראל ב- 3%. ההורדה אופיינה בהפחתה הדרגתית במנות קטנות שהצטברה עד ל- 23 לדצמבר בנקודת אחוז אחת, וזאת על רקע הניסיון להמשיך ולבסס את יציבות המחירים. ההפחתה החד-פעמית בדצמבר בשיעור חריג של 2% באה על רקע החלטות הממשלה על חזרה לתוואי של משמעת פיסקלית ושורת הצעדים בשווקים הפיננסיים (בהם ביטול תקרת המק"ם, הרחבתה והשטחת שיפוע הגבול התחתון של רצועת שער החליפין והשלמת הליברליזציה בשוקי הכספים והמטבע), וכן עקבות הצטברות מידע על עומק המיתון ועומק הגידול באבטלה. הפחתת הריבית הביאה, כצפוי, לעלייה מסויימת בציפיות לאינפלציה, ולעליית מדדי המניות ושער החליפין.