| עיקרי סקירת ההתפתחויות הכלכליות במחצית השנייה של 2004, של מחלקת המחקר של בנק ישראל: |
| הפעילות הריאלית |
| נמשכה מגמת ההתרחבות הכלכלית, המאפיינת את המשק מאז המחצית השנייה של 2003. גידול הפעילות התבסס על התרחבות פעילות המגזר העסקי, בעיקר על התרחבות היצוא, ועל גידול הצריכה הפרטית. המדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל ויתר האינדיקטורים הכלכליים מעידים על המשך הצמיחה, גם ברביע הרביעי של 2004, ועל התגברות הציפיות להתבססותה ברביע הראשון של 2005. |
| גורמי הרקע להמשך הצמיחה היו: המשך התבססות הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי, שהביאו לעליית הביקושים לתוצרת המקומית, בפרט של תעשיות הטכנולוגיה העילית; רגיעה ביטחונית יחסית; מדיניות תקציבית המתיישבת עם עמידה ביעד הגירעון – שהביאה להתייצבות הריביות הארוכות ברמה נמוכה יחסית; זאת תוך צמצמום ההוצאות והפחתת מסים; מדיניות ריבית מרחיבה, שפעלה על רקע יציבות במחירים ובשווקים הפיננסיים. |
| התרחבות היצוא נסמכה על גידול של יצוא הסחורות, בפרט של ענפי הטכנולוגיה העילית, שנתמך ע"י גידול הביקושים העולמיים למוצרים אלו, שבהם ישראל נהנית מיתרון יחסי. פיחות ריאלי ושיפור ברווחיות תמכו בגידול של כלל היצוא התעשייתי. |
| שוק העבודה |
| ההתפתחויות בשוק העבודה תואמות את תמונת המשך הצמיחה - הן הושפעו בעיקר מהמשך ההתרחבות של הפעילות במגזר העסקי ומהמדיניות הממשלתית לצמצום התעסוקה במגזר הציבורי: מספר המועסקים במגזר הציבורי ירד, ואילו במגזר העסקי המשיכה התעסוקה להתרחב. שיעור האבטלה ירד, אולם רמתו עדיין גבוהה יחסית. |
| גידול התעסוקה ב-2004 שיקף בעיקר גידול של מספר העובדים המועסקים במשרה חלקית בשל אי יכולתם למצוא עבודה במשרה מלאה. גידול זה השתקף גם בעליית חלקם של המועסקים בשכר הנמוך ממחצית השכר הממוצע במשק. מגמות אלו מעלות חשש כי מדובר בעבודות זמניות, שאין בהן כדי לחלץ את העובדים מעוני. הדבר מדגיש את הצורך בצעדי מדיניות שיתמכו ביצירת מקומות עבודה יציבים ובשכר ראוי. |
| ברביע השלישי נבלמה מגמת הצמצום של מספר העובדים הזרים, ואילו מספר העובדים מהשטחים, אשר ירד זמנית ברביע השני, שב ועלה לכ-43,000, הרמה שבה הוא התייצב באמצע 2003. |
| מדד המחירים לצרכן |
| מדד המחירים לצרכן - מנוכה מגורמים עונתיים: ללא דיור, פירות וירקות, הלבשה והנעלה – עלה במחצית השנייה של השנה ב-0.2 אחוז בלבד, והמדד הכללי ירד ב-0.2 אחוז. יציבות המחירים, על רקע ייסוף השקל מול הדולר, מעידה על העדר לחצים אינפלציוניים. במהלך שנת 2004 עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.2 אחוזים – מעט מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. גם הציפיות לאינפלציה לשנה עד שלוש קדימה, שנגזרו משוק ההון בחודש דצמבר 2004, היו בתוך תחום יעד יציבות המחירים. |
|