Á בסקירת ההתפתחויות לחודשים אפריל ספטמבר שפרסמה היום מחלקת המחקר של בנק ישראל נמסר, כי בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתכווצות בפעילות שהושפעה מהירידה בצריכה הפרטית עקב עצמת המיתון והתמשכותו, בעוד שהצריכה הציבורית עלתה עלייה ניכרת.
Á הסקירה כוללת את התחזית המקרו-כלכלית של מחלקת המחקר לשנת 2003 אשר מוצגת בתוך תחום, עקב אי הוודאות הרבה, כאשר בקצה התחתון נחזית לירידת תוצר של כאחוז, ואילו בקצה העליון התחזית היא לעלייה באחוז וחצי. עם זאת הגידול בתוצר העסקי בקצה העליון לא יספיק לבלום את הגידול באבטלה ושיעורה צפוי לעלות בשני קצוות הטווח.
Á במהלך החודשים אפריל-ספטמבר (להלן התקופה הנסקרת) נמשכה המגמה של התכווצות הפעילות הכלכלית. הירידה בפעילות התבטאה ברוב המדדים הכלכליים: המדד המשולב וווומדד הייצור התעשייתי ירדו, היצוא התעשייתי הדרדר, והיבוא פחת. נתוני התעסוקה מצביעים על קיפאון. הירידה בפעילות הושפעה מהירידה בצריכה הפרטית, בעוד שהצריכה הציבורית המקומית עלתה עלייה ניכרת. הירידה בפעילות לוותה באי-יציבות בשווקים הפיננסיים עד אמצע השנה. ברביע השלישי פחתו הלחצים בתחום הפיננסי - בעקבות העלאות הריבית ביוני, על ידי בנק ישראל, ואישור השינויים בתקציב, שסימנו תוואי תקציבי מרסן יותר.
Á הירידה בצריכה הפרטית הושפעה מעוצמת המיתון, ממשכו, ומירידת השכר הריאלי. שיעור ירידת התוצר המקומי היה נמוך מזה של התוצר העסקי, בגלל העלייה הניכרת של הצריכה הציבורית המקומית. הנתונים לרביע השלישי - ירידת היצוא ויבוא נכסי ההשקעה - מעלים חשש להמשך הירידה בפעילות. האינדיקטורים לפעילות הצפויה ברביע הרביעי, על פי סקר החברות, אף הם שליליים. שני גורמים פוגעיבסיכויי ההתאוששות במשק: (א) ההתאוששות הכלכלית בעולם הואטה מאוברביע השני. האינדיקטורים הכלכליים והירידה הניכרת בבורסות המניות בעולם ברביע השלישי מצביעים על האטה נוספת. מלבד זאת, ההתאוששות בעולם מתמקדת בענפים המסורתיים, בעוד שהמשק הישראלי מתמחה בענפים המתמקדים. (ב) המשק הושפע בתקופה הנסקרת מהמצב הביטחוני ומאי-הוודאות בעטיו וסכנת המלחמה בין ארה"ב לעיראק מגדילה שוב את אי-הודאות הביטחונית.
Á ביצוא התעשייתי של מוצרי טכנולוגיה עילית, נמשכה בתקופה הנסקרת ירידה ניכרת. לעומת זאת, היצוא של הטכנולוגיות הפחות מתמקדמות נשאר יציב בתקופה זו תוך עלייה ברביע השני. ייתבן שעלייה זו נבעה מהפיחות הריאלי ומהשיפור שחל בתנאי הסחר ברביע הראשון. בתקופה הסקרת חלה ירידה חדה בהשקעות הישירות של זרים בארץ.
Á ההתפתחויות בשוק העבודה תואמות את תמונת המיתון בפעילות. המיתון בפעילות התבטע בקיפאון של מספר המועסקים ברביע השני - מספר המועסקים נותר ללא שינוי הן בשירותים הציבוריים והן במגזר העסקי. בכך נעצרה, לעת עתה המגמה שאפיינה את המשק, החל מהרביע השלישי של 2001 - ירידה של במספר המועסקים במגזר העסקי ועליית מספרם במגזר הציבורי. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ברביע השני ירידה ניכרת, וגרר ירידה גם בכוח העבודה. שיעור האבטלה ירד במקצת ברביע השני בגלל הירידה בשיעור ההשתתפות. השכר הריאלי ירד בחודשים אפריל - יולי בשיעור של 5.5 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החלטות הממשלה בדבר צמצום היקף ההעסקה של עובדים זרים, הגדלת עלות העסקתם והעסקת ישראלים בלבד בפרויקטים לאומיים כמעט ואינן מיושמות.
Á הגירעון בתקציב המקומי של הממשלה עמד בתקופה הנסקרת על 2.8 אחוזי תוצר, לעומת 3.6 בתקופה המקבילה אשתקד. נתוני הקופה על התקציב ומימונו מצביעים על הידוק המשמעת הפיסיקלית ברביע השלישי לעומת הרביע השני בו נמשך גידולו של הגירעון. החריגה בגירעון ב-2002 נבעה מירידת ההכנסות ממסים בגלל הירידה בפעילות לעומת תחזית מאוד אופטימית בתקציב המקורי, וכן בגלל הגידול הניכר בהוצאות הביטחון עקב המצב הביטחוני. ביוני שונתה המדיניות הפיסקלית כדי לבלום את גידול הגירעון, אושרה חבילת צעדים הכוללת העלאת מסים והפחתת הוצאות והוכרז על יעד גירעון חדש של 3.9 אחוזי תוצר. מנתוני הקופה עולה כי ברביע השלישי תרמו צעדים אלו לירידה חדה בגירעון בתקציב המקומי של הממשלה.
Á מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת ב-4.5 אחוזים. ברביע השני עלו המחירים בשיעור ניכר, בשל הפיחות בשער החליפין. ואילו ברביע השלישי ירד קצב עליית המחירים יחסית לרביע השני, בשל הירידה בשער הדולר.
Á ברביע השני, על רקע ציפיות הציבור כי התקציב שאושר בפברואר לא יאפשר עמידה ביעד הגירעון של 3 אחוזים וההסלמה הביטחונית, עלו הציפיות לאינפלציה, התחדש הפיחות החד בשער החליפין, וגברה אי-היציבות בשווקים הפיננסיים. בתגובה העלה בנק ישראל את הריבית הנומינלית בשיעור חד, עד לרמה של 9.1 אחוזים. בסוף הרביע השני בעקבות העלייה החדה בריבית ועל רקע הצעדים שאושרו בממשלה ביוני, אשר הביאו לבלימת הגידול של גירעון התקציבי, חל שינוי במרבית האינדיקטורים המעידים על הערכת הציבור את האינפלציה הצפויה ואת השינויים הצפויים בריבית. במהלך הרביע השלישי נמשכה ירידת שער הדולר, והציפיות לאינפלציה של הטווח הקצר חזרו לתחום של יציבות מחירים.
Á המטרה של ייצוב השווקים הפיננסיים וירידת הציפיות לאינפלציה הושגה ברביע השלישי תוך עלייה ניכרת בריבית והידוק המשמעת הפיסקלית. תקציב 2003 ובו יעד גירעון של 3 אחוזי תוצר, שאושר בממשלה אולם טרם אושר בכנסת, מתיישב עם הגישה שאומצה ביוני 2002, כי מן ההכרח למנוע זעזועים בשוק ההון. החזרה לתוואי גירעון יורד תסייע לירידת הריבית הריאלית לטווח ארוך ותאפשר לשמור על יציבות המחירים וגם ריבית מוניטרית נמוכה יותר. תהליך זה יאפשר לעודד את הפעילות במשק וליצור את התנאים לחזרה לצמיחה - כשהתנאים החיצוניים והמצב הביטחוני-מדיני יאפשרו זאת.
***
Á בסקירה נכללת התחזית המקרו-כלכלית של מחלקת המחקר לשנת 2003. תחזית זו נעשית על רקע אי-ודאות גדולה במשק. ראשית קיימת אי-הודאות ביחס לאישור תקציב 2003, שהוגש על ידי הממשלה לכנסת, ולביצועו. בנוסף, אי-ודאות ביחס למצב הביטחוני וההתפתחות בפעילות העולמית בענפי הטכנולוגיה, מחייבת להתייחס לטווח של שיעור צמיחה, ולא להישען על תחזית נקודתית. בקצה התחתון של הטווח ישוב התוצר וירד בכאחוז, והתוצר העסקי ירד בשיעור גבוה אף יותר. בקצה העליון של הטווח יעלה התוצר בכאחוז וחצי, והתוצר העסקי יעלה בשיעור דומה. עם זאת הגידול בתוצר העסקי לא יספיק כדי לבלום את העלייה באבטלה, הצפויה לעלות בשני קצוות הטווח.