03.08.04

ההתפתחויות הכלכליות במחצית הראשונה של 2004

ותחזית מקרו כלכלית ל-2005
.לסקירה המלאה - לחץ כאן

מחלקת המחקר של בנק ישראל פרסמה סקירה תקופתית על ההתפתחויות הכלכליות במחצית הראשונה של 2004 ואת התחזית המקרו כלכלית לשנת 2005.

במחצית הראשונה של 2004 התבססה מגמת ההתרחבות בפעילות הכלכלית, מגמה שמאפיינת את המשק מאז המחצית השנייה של 2003. עם זאת ניתן להבחין בשתי תת-תקופות: האצה בקצב הצמיחה ברביע הראשון והתמתנות של תהליך ההתרחבות ברביע השני.

 

הרקע להתרחבות הפעילות במחצית הראשונה של 2004 היה האצת הפעילות הכלכלית בעולם, התאוששות תעשיות הטכנולוגיה העילית, והרגיעה הביטחונית היחסית. אל אלו חברה מדיניות תקציבית אמינה שתמכה בירידת פרמיית הסיכון ובירידה הדרגתית של הריביות הארוכות; זו איפשרה גם את ירידת ריבית בנק ישראל ושמירתה ברמה נמוכה יחסית.

 

הצמיחה ברביע הראשון של השנה התבססה על גידול חד של יצוא הסחורות והשירותים, גידול בהשקעות, והמשך גידולה של הצריכה הפרטית - שנסתייעה בעליית השכר הריאלי, בירידת הריביות בארץ ובעולם, ובהפחתת מס הכנסה ומע"מ. ברביע השני ירד היצוא, ככל הנראה כתוצאה מתיקון של התרחבות היתר שהייתה ברביע הראשון, והואט מאוד קצב גידול יבוא מוצרי ההשקעה ופדיון ענפי המסחר והשירותים.

 

בענף הבנייה הסתמנה אפשרות של התאוששות מסוימת ברביע הראשון של השנה, לאחר שלוש שנות שפל: מספר הדירות שנמכרו גדל ומחירי הדיור עלו. ואולם, ברביע השני שבו וירדו ההשקעות בבניית בתי מגורים. ירידתן מבשרת על האטה של הפעילות גם בהמשך השנה; תשובות הקבלנים לסקר החברות והעסקים ביטאו אף הן פסימיות לגבי הפעילות ברביע השלישי של השנה.

 

שוק העבודה הגיב על ההתאוששות במשק במהירות יחסית. שיעור התעסוקה עלה ברביע הראשון של השנה ל-49.2 אחוזים; זאת ככל הנראה מפני הגמישות הגבוהה יחסית של שוק זה ביחס לעבר- שהתבטאה בירידת השכר בשנות המיתון - ומפני החלפת עובדים לא-ישראליםבישראלים בענפים המסורתיים (בנייה, חקלאות ובשירותים למשקי בית). שיעור האבטלה ירד בתקופה הנסקרת ב-0.1 אחוז בלבד, בשל עלייה חדה של שיעור ההשתתפות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, שהביאה להתרחבות מהירה של כוח העבודה האזרחי.

 

ציפיות היצרנים להמשך ההתאוששות של המשק ברביע השלישי, מצביעות על אופטימיות (פרט לחברות בענף הבנייה), אף כי קצב ההתרחבות הצפוי נמוך יותר מאשר ברביע הראשון.

 

ביצוע התקציב במחצית הראשונה של השנה התיישב עם עמידה בתוואי יעד הגירעון של 4 אחוזים. זאת עקב קיצוץ תשלומי ההעברה בגין קצבאות הילדים, ביטוח האבטלה והבטחת הכנסה אשתקד וגידול ההכנסות ממיסים. ההאצה בהכנסות ממסים ברביע הראשון הקיפה הן את המסים הישירים  והן את העקיפים ונבעה מהעלייה בצריכה הפרטית, מגידול  התעסוקה, השכר וכן מגביית המס על רווחי הון – הודות לגיאות בשווקים הפיננסיים.

 

מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת בשיעור גבוה יחסית של 1.4 אחוזים, לאחר תקופה ארוכה של מדדים נמוכים, זאת בעיקר כתוצאה מגורמים עונתיים. במקביל עלה תוואי האינפלציה הצפוי לשנת 2004 לסביבת מרכז תחום יציבות המחירים – אחוז עד שלושה אחוזים.

 

ההתייצבות של ציפיות האינפלציה בתחום יציבות המחירים איפשרה לבנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית בקצב מדוד במהלך הרביע הראשון, בשיעור מצטבר של 0.7 אחוז, לרמה של 4.1 אחוזים. הורדת הריבית השתקפה בירידת הריבית הריאלית הקצרה לרמתה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה. יציבות שער החליפין של הדולר וירידה מסוימת בציפיות האינפלציה, ברביע השני, איפשרו לבנק ישראל להשאיר את הריבית המוצהרת קבועה במהלך הרביע.

 

המשך הצמיחה תלוי במספר גורמים – המשך ההתאוששות בעולם, רגיעה במצב הביטחוני וחזרה לתוואי יורד של החוב הציבורי.  תנאי הכרחי למיצוי פוטנציאל הצמיחה הוא שהמדיניות המקרו-כלכלית תגביל את גידול ההוצאה הציבורית, ובכך תאפשר צמצום מהיר יחסית של משקל החוב הציבורי בתוצר, ותתבטא בריביות ארוכות נמוכות יחסית. אלו יאפשרו  שמירה על יציבות המחירים בריביות נמוכות יחסית.

 

התחזית המקרו כלכלית של מחלקת המחקר לשנת 2005 צופה כי התוצר העסקי בשנת 2005 יגדל ב- 4.8 אחוזים, והתוצר המקומי הגולמי ב-3.5 אחוזים.התרחבות הפעילות העסקית והמשך הפחתת מספרם של העובדים הזרים ילוו בהאצת גידולה של התעסוקה; עם זאת, גידול הפריון והתייצבותו של שיעור ההשתתפות בכוח עבודה על רמה גבוהה ימתנו את הירידה בשיעור האבטלה, והוא יגיע לכ-10 אחוזים – לאחר עלייה רצופה בשנים האחרונות.

 

 

אינדיקטורים להתפתחות המשק, 2003 עד 2005

2005

2004

2003

 

תחזית

אומדן

 

 

(השינוי הכמותי, באחוזים)

המקורות והשימושים

3.5

3.7

1.3

1.התוצר המקומי הגולמי

4.8

5.2

1.7

2.התוצר המקומי העסקי

2.2

2.4

-0.5

3.הצריכה הפרטית לנפש

-0.8

-0.9

-0.8

4.הצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני

-0.8

-1.1

0.3

   מזה: הצריכה האזרחית

7.1

3.8

-4.9

5.ההשקעה בנכסים קבועים

3.4

4.0

-1.3

6.השימושים המקומיים  (ללא יבוא ביטחוני)

7.4

9.1

6.2

7.יצוא הסחורות והשירותים

6.6

9.3

-1.0

8. היבוא האזרחי

 

 

(שיעור השינוי, אחוזים(

האוכלוסייה, התעסוקה, והמחירים

1.8

1.8

1.8

9.האוכלוסייה הממוצעת

9.9

10.6

10.7

10.שיעור הבלתי מועסקים (אחוזים מכוח העבודה)

2.5

3.2

2.0

11.המועסקים הישראלים - סך הכול

3.7

4.7

2.5

   מזה: בסקטור העסקי

​