בנק ישראל פרסם היום את הסקירה השנתית של
הפיקוח על מטבח חוץ לשנת 1997
יבוא ההון של הסקטור הפרטי הלא – פיננסי הגיע ב- 1997 להיקף של 7.4 מיליארדי דולרים, לעומת 4.6 מיליארדים ב- 1996. במחצית הראשונה של השנה הסתכם יבוא ההון ב- 6 מיליארדי דולרים, ואילו במחצית השניה ירד היקפו ל- 1.4 מיליארדים.
בשנת 1997 השקיעו תושבי חוץ בישראל 3.8 מיליארדי דולרים, לעומת 2.7 מיליארדים ב- 1996 ו- 2.2 מיליארדים ב- 1995.
בנק ישראל פרסם היום את הסקירה השנתית של מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ, המנתחת את
ההתפתחויות בתחום עסקות מטבע החוץ של המשק ע"י הסקטור הציבורי והפרטי.
מהסקירה של הפיקוח על מטבע חוץ עולה, כי יבוא ההון של הסקטור הפרטי הלא-פיננסי - אשר
החל ב- 1994 - הגיע ב- 1997 להיקף של 7.4 מיליארדי דולרים. מרבית יבוא ההון של סקטור זה -
6 מיליארדים - חל במחצית הראשונה של השנה, והיתר - 1.4 מיליארדי דולרים - במחצית
השניה. זאת, לעומת יבוא הון בהיקף 4.6 מיליארדי דולרים בכל שנת 1996.
במחצית הראשונה של השנה, חל גידול באשראי במטבע חוץ לתושבי ישראל, כנראה, עקב
הערכת הלווים כי הסיכון לעליה חדה בשער החליפין היה נמוך. זאת, בעקבות כוחות שפעלו
לייסוף נומינלי - השיפור בחשבון השוטף של מאזן התשלומים והמשך ההשקעות של תושבי החוץ
במשק, על רקע ריבית שיקלית גבוהה מהריבית על מטבע חוץ. במחצית השניה של 1997 נפסקה
נטילת האשראי במטבע חוץ, אולם לא נרשם בו פירעון. זאת, כנראה, לאור הגידול בסיכון שער
החליפין בעיני הציבור, כתוצאה מהרחבת תחום הניוד של שער החליפין והמשבר שפרץ במזרח
אסיה. בנוסף, משקל האשראי במט"ח והצמוד לו בסך כל האשראי ממערכת הבנקאות - אשר
לאחר גידול מואץ הגיע בסוף 1997 לכ- 36% - היה גורם חשוב בעליית הסיכון הגלום בחשיפה
למטבע חוץ, להערכת הלווים והבנקים המלווים.
עוד עולה מהסקירה השנתית של הפיקוח על מטבע חוץ, כי סך ההתחייבויות נטו של המשק
הישראלי כלפי חו"ל (החוב החיצוני ברוטו והחזקות תושבי חוץ במניות ישראליות בניכוי סך
הנכסים בחו"ל של המשק הישראלי) הסתכמו בכ- 30 מיליארדי דולרים, גידול של למעלה מ- 3
מיליארדים לעומת השנה הקודמת. במקביל, סך ההתחייבות ברוטו של המשק הישראלי כלפי
חו"ל (החוב החיצוני ברוטו והחזקות תושבי חוץ במניות ישראליות) הסתכם בכ- 70 מיליארדי
דולרים בשנת 1997 . זאת, לאחר שסך הנכסים בחו"ל של המשק הישראלי (אשראי שהמשק
הישראלי נתן לחו"ל, יתרות המט"ח
הסתכם בכ- 40 מיליארדי דולרים.
ב- 1997 גדלו השקעותיהם של תושבי חוץ בישראל בכמיליארד דולר לעומת השנה הקודמת, והם
הסתכמו ב- 3.8 מיליארדי דולרים. הגידול בהשקעות תושבי חוץ בישראל בשנת 1997 התבטא
בגידול בהשקעותיהם בני"ע שהנפיקו חברות ישראליות בארץ ובחו"ל, ובהשקעות ריאליות.
החוב החיצוני נטו (האשראי החיצוני ברוטו בניכוי נכסי המשק בחו"ל) קטן ב- 1997 ב- 1.8
מיליארדי דולרים והסתכם בכ- 17.9 מיליארדים, בעיקר כתוצאה מהגידול ביתרות מט"ח של בנק
ישראל ב- 6.8 מיליארדי דולרים ב- 1997 . החוב החיצוני ברוטו גדל בשנה זו ב- 4.1 מיליארדי
דולרים והסתכם ב- 51.5 מיליארדים, בעיקר כתוצאה מגידול באשראי הישיר מחו"ל שקיבלו
תושבי ישראל ומגידול הפיקדונות מבנקים זרים במערכת הבנקאות המקומית. הגידול בפיקדונות
אלה נועד לממן את העלייה במתן אשראי במט"ח לציבור ע"י הבנקים בישראל
עוד עולה מהסקירה, כי ב- 1997 היו ההתחייבויות במט"ח והצמודות לו של הסקטור העסקי
הלא-בנקאי גבוהות מנכסיו במט"ח והצמודים לו ב- 15.6 מיליארדי דולרים, לעומת 5.1
מיליארדים ב- 1994 . יתכן והגידול בעודף זה בארבע השנים האחרונות מבטא מגמה של עלייה
בחשיפה של הסקטור העסקי הלא-בנקאי במט"ח. עם זאת, יש להדגיש, כי התקבולים הצפויים
של חלק מהחברות הם במט"ח, וכי בידי חלק מהן אופציות המספקות הגנה מפני עלייה בשער
החליפין. גם התקבולים הצפויים במט"ח וגם האופציות לשער החליפין שבידי החברות מצמצמים
את החשיפה שלהן במט"ח.