בנק ישראל פירסם היום את הסקירה השנתית של הפיקוח על מט"ח לשנת 1999
ההשקעות נטו של תושבי חוץ במניות ישראליות הגיעו בשנת 1999 לרמת שיא של 3.5 מיליארדי דולרים, על רקע היתרון היחסי של המשק.
המגזר הפרטי הלא-בנקאי הקטין ב- 1999 באופן מהותי את חשיפתו לפיחות השקל בכ- 4.7 מיליארדי דולרים וזאת, לנוכח הערכתו לגבי סיכון שער החליפין כגבוה יותר מבעבר.
הביקוש הרב למט"ח ע"י המגזר הפרטי הלא-בנקאי, על רקע הקטנת חשיפתו לפיחות, לא הביא לזעזועים בשוק מט"ח לנוכח היצע של מט"ח ע"י תושבי חוץ.
הגברת השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מחדדת את החשיבות של מדיניות כלכלית החותרת לאימוץ סטנדרטים בינלאומיים.
הסקירה השנתית לשנת 1999 של מחלקת הפיקוח על מט"ח, המתפרסמת היום, מתארת ומתחת את ההתפתחויות בפעילות המשק מול תושבי חוץ (במט"ח ובשקלים, בארץ ובחו"ל) ואת ההתפתחויות בשוק שקל/מט"ח ובנכסים וההתחייבויות הנקובים במט"ח והצמודים לו.
מסקירה זו עולות הנקודות העיקריות הבאות:
במהלך שנת 1999 שנפתחה בצילו של המשבר הפיננסי העולמי ושל הזעזועים בשוק שקל/ מט"ח שהתרחשו בחודשים האחרונים של 1998- חל מפנה בתחומי תנועות ההון למשק ושוק מט"ח. זאת, בין היתר, לנוכח השפעות של אירועים אלו על המשקיעים הזרים ועל תושבי ישראל:
ב- 1999 חל גידול בולט בהשקעות נטו של תושבי חוץ במניות של חברות ישראליות, אשר הגיעו לשיא של כ- 3.5 מיליארדי דולרים. זאת, לנוכח היתרונות היחסיים של המשק הישראלי בעיניי משקיעים זרים, על רקע הביקוש הרב שנוצר בעולם להשקעה בחברות טכנולוגיה מתקדמת (High-Tech) אשר השתקף בעליות מחירים בחו"ל של מניות בענפי הטכנולוגיה. בנוסף, הערכות המשקיעים הזרים לגבי התשואה והסיכון שבהשקעה במשק הישראלי, לנוכח השפעות המשבר הפיננסי העולמי בסוף ב- 1998 וההתאוששות ממנו, תרמו אף הם לגידול בהשקעותיהם בישראל. ראוי לציין, כי הביקוש להשקעות בחברות טכנולוגיה תרמה להעדפה של חברות ישראליות להנפיק בחו"ל ולשינוי חד בהרכב ההשקעות במניות סחירות של תושבי חוץ:
השקעותיהם במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל גברו והשקעותיהם במניות הנסחרות בבורסה בתל-אביב מומשו. אשתקד- בדומה לעבר- לא פעלו תושבי חוץ משיקולים הקשורים לניצול פער הריביות בין השקל למט"ח אלא משיקולי השקעה ארוכי טווח.
הגידול הרב שחל בשנה שעברה בהשקעות תושבי חוץ במניות ישראליות אפשר שינוי בהרכב המטבעי (שקל/מט"ח) של הנכסים וההתחייבויות של הסקטור הפרטי בישראל מאז נובמבר 1998. בניגוד לשנים קודמות, אשתקד הקטין המגזר הפרטי הלא-בנקאי באופן מהותי את חשיפתו לפיחות השקל מול מטבעות חוץ בכ- 4.7 מיליארדי דולרים וזאת, תוך הגברת השימוש במכשירים פיננסיים נגזרים לניהול סיכון שער החליפין. גם ב- 1999 פעל מגזר זה על רקע תהליך של ירידה בפער הריביות בין שקל למט"ח, אך זאת כאשר רמת סיכון שער החליפין הייתה גבוהה מאשר בעבר, אם כי זו הלכה ופחתה במהלך השנה. המודעות והערכת סיכון שער החליפין בעיני הציבור גברו באותה תקופה וזאת, כתוצאה מהפיחות המואץ שחל בשקל בין החודשים אוגוסט עד אוקטובר 1998 ואי ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח.
בשנת 1999 פעל שוק שקל/מט"ח, יותר מבעבר, כשוק משוכלל ובהתאם לכוחות השוק. באותה תקופה, רשם שער החליפין תנועות מתונות לשני הכיוונים, תוך מגמת ירידה בתנודתיות, בהשוואה לרמת השיא של סוף 1998. ברקע התפתחויות אלו, נוצרה בשנת 1999 התאמה- שלא הייתה בשנים קודמות- בין ביקוש המגזר הפרטי הלא-בנקאי למט"ח- כאמור, לצורך הקטנת חשיפתו לפיחות השקל - לבין היצע מט"ח של תושבי חוץ לנוכח השקעותיהם במשק.
על מנת למצות באופן מרבי את היתרונות הגלומים בהשתלבותו של המשק בכלכלה העולמית ובמקביל, למזער את הסיכונים הכרוכים בכך, חשוב יותר מבעבר לנקוט במדיניות כלכלית החותרת לאימוץ הסטנדרטים הבינלאומיים, ובכלל זה במדיניות מוניטארית המביאה בחשבון את השפעתן של התפתחויות בשווקים הפיננסים העולמיים, לנוכח אי-הוודאות השוררת בהם שעלולה להשתקף בתנודות חדות. בהקשר זה, ראוי לציין, כי המשך ההשקעות הזרות מגדילות את מקורות ההון למשק ומסייעות רבות להתפתחותו. בנוסף, על רקע תהליך ההתכנסות לרמת אינפלציה מערבית וצמצום פער הריבית, המשך ההשקעות תורם ליציבות בשוק מט"ח, אשר מגדילה את היעילות של המדיניות המוניטארית בחתירתה להשגת יעד האינפלציה.
מהסקירה עולות נקודות עיקריות נוספות בתחום הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל (IIP - International Investment Position):
ב- 1999 חל גידול ב-25 מיליארדי דולרים ביתרת התחייבויות המשק כלפי חו"ל - לרבות החזקת מניות בידי תושבי חוץ-ל- 99 מיליארדים. גידול זה נבע מזרם השקעות תושבי חוץ במשק - בסכום של 7.5 מיליארדי דולרים - ומשינויים בערך יתרת סך ההתחייבויות. במקביל, נמשכה מגמת הקטנת החוב החיצוני נטו של המשק ל- 11.1 מיליארדי דולרים, למרות המשך הגידול ביתרת החוב החיצוני ברוטו ב- 3.2 מיליארדים.
לאחר שב- 1998 השלימה ממשלת ישראל את גיוס הכספים במסגרת הערבויות מממשלת ארה"ב, ב-1999 פחת מאד סך גיוס ההון שלה בחו"ל. עם זאת, הממשלה הגדילה את גיוס ההון שלה בשוקי ההון בחו"ל לכ600 מיליוני דולרים.
תושבי חוץ הפקידו ב- 1999 סכומי שיא בבנקים ישראליים- כ-2.4 מיליארדי דולרים. במקביל, תושבי ישראל הפקידו סכומי שיא בבנקים בחו"ל- כ-2.4 מיליארדי דולרים - שמקורם בהנפקות בחו"ל. אשתקד נמשכה מגמת הגידול בהשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק- שהחלה ב1994 ואלה הגיעו לשיא של 2.2 מיליארדי דולרים.