העוני בישראל והאסטרטגיה המוצעת לצמצומו

04.07.04

העוני בישראל והאסטרטגיה המוצעת לצמצומו

.לקובץ המלא - לחץ כאן
.למצגת - לחץ כאן

בנק ישראל הציג היום בפני נשיא המדינה את הצעתו ליישום אסטרטגיה לצמצום העוני בישראל ובמרכזה עידוד התעסוקה ושינויים במערכת הרווחה

בנק ישראל הציג היום את הצעתו ליישום אסטרטגיה מוצעת לצמצום העוני בישראל – ובמרכזה עידוד הרחבת התעסוקה ושינויים במערכת הרווחה - בפני נשיא המדינה, מר משה קצב. מסמך המציג את  האסטרטגיה הזו הועבר לידי שר האוצר, מר בנימין נתניהו, והוצג בפני שר התמ"ת, מר אהוד אולמרט ושר הרווחה, מר זבולון אורלב.

בבנק ישראל מציינים, כי תכנית רב-שנתית זו מוצגת במטרה שתהווה בסיס לדיון כולל ורחב במדיניות החברתית של הממשלה. חשוב שדיון כזה יתקיים במסגרת דיוני התקציב לשנת 2005 וזאת, לצד האסטרטגיה הכלכלית - ובמרכזה המסגרת למשמעת תקציבית - שהממשלה החליטה עליה עבור השנים הבאות.

אסטרטגיה זו מתבססת על מאמר רחב שהוכן בבנק ישראל בנושא "האסטרטגיה לצמצום העוני בישראל ובמרכזה עידוד התעסוקה ושינויים במערכת הרווחה" ע"י ד"ר דניאל גוטליב וגב' ניצה (קלינר) קסיר.

המלצות עיקריות

קביעת יעד למאבק בעוני:

1.

 

יש לצמצם את תחולת העוני (שיעור העניים באוכלוסיה) ואת פער ההכנסות הממוצע, כל אחד ב-4 נקודות אחוז בהשוואה לרמתם ב-2002 תוך 10 שנים, תוך התכנסות לאורך זמן כמקובל בקביעת יעדי עוני בעולם. חשוב לדאוג שהשגת היעדים הללו תלווה גם בשיפור מצבם היחסי של העניים ביותר.    חשוב להוסיף בעתיד מדידת עוני לפי צרכים חיוניים בנוסף למדידה היחסית המקובלת כיום. כן מוצע לכלול כבר עתה בהגדרת ההכנסה למדידת עוני הכנסות נוספות ובפרט זקיפת הדיור.

¦

יש להגדיר יעדים ספציפיים נוספים המשרתים את אותה מטרה והם: הגדלת שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מהאוכלוסייה בגיל 15-64) בכ-10 נקודות אחוז, לשיעור המקובל ב-OECD, תוך 10 שנים. משמעות ההמלצה, בהתחשב בגידול האוכלוסייה, שמספר המועסקים יגדל בכ-90 אלף לשנה בעשור הקרוב.  לו הממוצע בעולם היה מקובל גם בישראל היה מספר המועסקים היום גבוה בכ- 400,000 – יותר ממספר המובטלים. יש לשפר את רמת הבריאות, החינוך וההשכלה בקרב אוכלוסיות ספציפיות בהן קיימת בעיה, וזאת מאחר שתופעת העוני נובעת גם מחוסרים בתחומים אלה.

¦

 

הכלים למאבק בעוני:

2.

-כלים לטיפול במשפחות עניות שראש המשפחה הוא בגיל העבודה וניתן להשמה בעבודה במטרה לתמרץ ולהגביר את סיכוייו להשתלב בשוק העבודה.

 

הפחתה משמעותית של מספר העובדים הזרים בהמשך למאמץ הנוכחי וקביעת יעד כמותי לשיעור העובדים הזרים מתוך כוח העבודה בגובה 4 אחוזים בתוך 3 שנים, שיביא שיעור זה לסביבה המקובלת במדינות ה-OECD, זאת על ידי השוואת עלות העסקתם לזו של עובד ישראלי מקביל; המשך צמצום מספר ההיתרים; הגברת האכיפה של חוקי העבודה בכלל וההעסקה של עובדים זרים. כמו כן יש לבטל את הכבילה של העובד למעבידו, על ידי מתן היתר העבודה במישרין לעובד .	¦
זירוז הקמתם של מרכזי התעסוקה (בהתאם להמלצות ועדת תמיר) והגדלת מספרם. חשוב להרחיב את הנגישות למרכזים הללו גם לאנשים שאינם מתקיימים מגמלת קיום מתמשכת תוך העדפה של אנשים מעוטי הכנסה.	¦
הענקת הטבות מס (tax credit) למעוטי הכנסה, שיגדלו עם היקף התעסוקה, גודל המשפחה, ויקטנו עם רמת ההכנסה.	¦
מוצע להתאים את חוק עידוד השקעות ההון – בנוסף למטרות המסורתיות שלו גם לעידוד התעסוקה של מעוטי השכלה. מוצע שהסבסוד יינתן לא רק בתמורה לצבירת הון פיסי אלא גם לצבירת הון אנושי של עובדים מעוטי השכלה. אחד הקריטריונים לקבלת הסבסוד יהיה היקף הרחבת התעסוקה.	¦
יש לפעול לצמצום העוני דרך מערכת החינוך תוך שימת דגש על תכני החינוך החיוניים להשתלבות עתידית בתעסוקה של תלמידים עם רקע סוציו-אקונומי חלש.	¦

כלים לטיפול במשפחות עניות שראש המשפחה בגיל העבודה וכושר השתכרותו מוגבל במטרה להבטיח להם רמת קיום מינימלית נאותה.

הגדלת הגמלה להבטחת הכנסה בהתאם לגודל המשפחה במשפחות גדולות במיוחד (עבור ילדים שכבר נולדו). תוספת הגמלה עבור כל ילד נוסף תלך ותפחת.	¦
כתנאי מוקדם להפעלה יעילה של מערכת הכלים המוצעת, יש לשפר את מבחני ההכנסה והתעסוקה ואכיפתם. חשוב שמבחן ההכנסה יכלול הכנסות מכל המקורות, לרבות מבעלות על דירה (זקיפת הכנסה) והכנסות שונות בעין. המבחן צריך להיות מבוסס על הכנסות נטו מתשלומי חובה שונים.	¦

כלים לטיפול בקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני במטרה להבטיח להם רמת קיום מינמלית נאותה.

 

הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה על מנת להגדיל את העצמאות הכלכלית של קשישים ולהקטין את תלותם בתשלומי העברה בעתיד. מוצע שביטוח החובה יהיה מוגבל בתקרת שכר של כ-1,500 ₪ - מעבר לגמלה המשולמת ע"י הביטוח הלאומי - דבר שיאפשר בטווח הארוך - בשילוב עם קצבת הזקנה - קיום שהוא מעל לקו העוני. את הביטוח צריך לספק בתנאי שוק.	¦
הגדלה מדורגת של גובה השלמת ההכנסה בקרב קשישים מעוטי הכנסה, כך שהכנסתו הכוללת של הקשיש תאפשר מענה לצרכים מינימליים הולמים. צעד זה מחייב קביעת צרכים מינימליים הולמים ושיפור מבחן ההכנסה ואכיפתו.	¦

שיפור מאגרי מידע

 

על מנת לאפשר איתור משפחות נזקקות ויישום מדיניות ממוקדת באוכלוסיות הרלוונטיות, מומלץ לשלב בסיסי מידע, הקיימים בגופים ממשלתיים שונים.

¦

 

קביעת האחריות לביצוע המדיניות

אופיו הרב-ממדי של העוני מחייב שגם הטיפול בו יהיה תוצאה של פעולה משולבת של זרועות הממשלה השונות. חשוב שתיקבע אחריות-על באמצעות ועדת שרים או קבינט כלכלי-חברתי, לביצוע ותאום של המדיניות. חשוב, שהמדיניות תלווה במחקר שוטף על השלכות אמצעי המדיניות על תעסוקה ועוני ויפורסם דוח שנתי במועד קבוע בחוק.

¦

ומדן העלות התקציבית הנדרשת ליישום ההצעות המובאות כאן בשלב הראשוני מסתכם בכ-550 מיליון עד כ-1.1 מיליארדי ₪ לשנה. עיקר העלות (300 עד 800 מיליוני ש"ח). עיקר העלות משקפת את עלות תכנית המס השלילי. עם זאת, מדגישים בבנק ישראל, כי העלות לתכנית כזו צריכה לבוא מתוך מסגרת התקציב וללא הגדלת הוצאות הממשלה הכוללות.

שיעור המשפחות העניות, הגיע בשנת 2002 ל-18.1 אחוזים (כ-339 אלף משפחות) מכלל המשפחות בישראל ובמשפחות אלו חיו 21.1 אחוזים מכלל הנפשות. ההכנסה הממוצעת של משפחה ענייה הייתה נמוכה בכ-30 אחוזים מקו העוני. בעיית העוני החמירה על פני זמן והיא ניכרת גם בהשוואה בין-לאומית. ממדי העוני שונים מאוד בין קבוצות אוכלוסיה שונות. בולטת במיוחד בעיית העוני בקרב משפחות ללא מפרנסים ומשפחות גדולות, בסקטורים הערבי והחרדי ובקרב מעוטי השכלה (ראה לוח מצורף). לנוכח ממדי בעיית העוני והחרפתה בשנים האחרונות חשוב להקצות תקציבים לטיפול בעוני כבר עתה, ולא לחכות לגידול במקורות המימון לאחר שתתחדש הצמיחה, וזאת תוך שמירה על מסגרת התקציב.

עיקר המאמץ הממשלתי לטיפול בבעיית העוני הופנה במיוחד מאז תחילת שנות השמונים לתמיכה כספית ישירה בעניים באמצעות תשלומי העברה שהלכו וגדלו לאורך השנים. במקביל, החל משנת 1993 הותרה העסקת עובדים זרים ומספרם גדל בשיעור ניכר באותו עשור, דבר שפגע בסיכויי התעסוקה ובשכרם של ישראלים מעוטי השכלה. המדיניות יצרה תמריץ שלילי הולך וגובר ליציאה לעבודה, היות שהכנסתו של מי שלא עבד, מגמלאות והטבות נלוות, הפכה להיות גבוהה יחסית ליכולת ההשתכרות שלו, בעיקר ברמות השכר הנמוכות. בעקבות שינוי בתפישה לגבי הטיפול בבעיית העוני באמצעות עידוד התעסוקה במדינות מערביות רבות במחצית השנייה של שנות ה-90, ובעקבות הצורך הגובר בקיצוץ הגירעון הממשלתי בישראל, החל משנת 2001, השתנתה הגישה גם בישראל. הצעדים שננקטו בישראל עד כה כללו בעיקר קיצוץ בתשלומי העברה החל משנת 2002. בניגוד ליישום תכניות לעידוד תעסוקה במדינות אחרות, בישראל תכניות כאלה עדיין לא הופעלו, למעט תכניות לעידוד התעסוקה למשפחות חד-הוריות. כמו כן, ננקטו לאחרונה צעדים לצמצום מספר העובדים הזרים בישראל, דבר שישפר את סיכויי ההשתלבות של ישראלים מעוטי השכלה בתעסוקה.