| רווחיות הייצוא התעשייתי נבחנה באמצעות יצירת מדד לחלק ההון בתוצר נטו (בניכוי מיסים). |
 |
| הממצאים מעידים על ירידה ניכרת של רווחיות היצוא בשנתיים האחרונות - אך זאת ביחס לרמת רווחיות גבוהה בפרספקטיבה ארוכת טווח. |
|
| הממצאים מלמדים כי ירידת הרווחיות נובעת בעיקר מההרעה בתנאי הסחר, ואילו השפעתו של שער החליפין הייתה נמוכה - עקב עליית המחיר הדולרי של היצוא וגלגול חלק מהפגיעה אל העובדים, על ידי שחיקת שכרם יחסית לייצור לשוק המקומי. |
|
| הרעת תנאי הסחר - שלא כמו הייסוף בשער החליפין - פוגעת במשק בכללו, לא רק במגזר היצוא. |
|
| מחקרים בעולם מלמדים כי לשינויים בשער החליפין הנומינלי השפעה קטנה יחסית על היצוא ביחס להשפעת גורמים אחרים. |
|
| הירידה החדה בשער החליפין של הדולר והרעת תנאי הסחר בשנתיים האחרונות עוררו חששות לבלימת גידולו של היצוא. חששות אלה לא התממשו עד כה, אך חשוב לבחון את השפעת התהליכים האמורים על רווחיות היצוא לאורך זמן, וזאת במסגרת רחבה אשר תאפשר להעריך את מידת הפגיעה ברווחיות ולהבין את הגורמים לה. |
| מחקרים בעולם מלמדים כי לשינויים בשער החליפין הנומינלי השפעה קטנה יחסית על היצוא ביחס להשפעת גורמים אחרים. על פי מחקרים אלה, עלות הכניסה הגבוהה של היצרנים לשוק העולמי מפחיתה את חשיבותם של שינויים בשער החליפין העשויים להיות קצרי טווח ומעלה את חשיבות ביצועי העבר והציפיות לעתיד. |
| שיטת החישוב של מדד רווחיות היצוא |
| שיעור הרווחיות ליחידת תוצר ביצוא מוגדרת כאן כחלק ההון בתוצר בניכוי מס. חלק ההון בתוצר יכול להתקבל מהפחתת חלק העבודה בתוצר מ-1. לכן, חישוב חלק ההון בתוצר היצוא דורש שני מרכיבים עיקריים: עלות העבודה הנומינלית ליחידת תוצר (ריאלית) ביצוא ומחירי התוצר ביצוא. |
| כדי לחשב את עלות העבודה הנומינלית ליחידת תוצר ביצוא יש לחלק את עלות העבודה הנומינלית לשעת עבודה (ביצוא), בייצור לשעת עבודה (ביצוא). עם זאת, לא ניתן לפרק מרכיבים אלה בין מכירות מקומיות ליצוא, שכן אפילו ברמת הפירמה הבודדת שכיח ייצור לשני היעדים, לא כל שכן ברמת הענף הכלכלי ובסך כל הייצור; ואולם בהנחה שברמת הענף הכלכלי עלויות העבודה הנומינליות ליחידת תוצר לשני היעדים דומות, ניתן לחשב יחס זה עבור התעשייה כולה תוך ייחוס משקלות שונים לענפים לפי חלקו של כל אחד מהם ביצוא[1]. כך מתקבל קירוב טוב למדד עלות העבודה הנומינלית ליחידת תוצר ביצוא. |
| מחיר התוצר ביצוא מבוטא על ידי הכפלת שער החליפין של הדולר במחיר היצוא (תפוקה) פחות מחיר תשומות הייצור המיובאות משוקלל בחלק התשומה בתפוקה, כך שמתקבל המחיר השקלי של הערך המוסף ביצוא. חלק התשומה בתפוקה משתנה על פני התקופה, ולכן הוא חושב בתדירות שנתית על ידי חלוקת סך יבוא התשומות לתעשייה (למעט יהלומים) במונחי שקלים בסך הפדיון התעשייתי. |
| הרכיב האחרון שמשלים את חישוב הרווחיות הוא שיעור מס החברות הסטטוטורי, כך שמתקבל שיעור הרווחיות של תוצר היצוא הנקי ממס. |
| הממצאים |
| איור 1 מציג את עלות העבודה הנומינלית ליחידת תוצר - בכלל התעשייה וביצוא, וממנו עולה כי בשנים האחרונות היא ירדה, שכן קצב עלייתו של השכר (העלות לשעת עבודה) היה אטי מזה של פריון העבודה (הייצור לשעת עבודה). הדברים אמורים במיוחד בענפי היצוא, שבהם נשחק השכר יחסית ליתר התעשייה, ואילו הפריון גדל בקצב דומה. |
| איור 2 מציג את המחיר השקלי של היצוא והיבוא בתעשייה ואת מחיר תוצר היצוא הנגזר מהם. מהאיור עולה כי המחירים השקליים של היצוא אמנם ירדו בשנתיים האחרונות, עקב ירידת שער החליפין, אך זאת בשיעור מתון בלבד, משום שחלק מעלייתם קוזז על ידי עליית המחירים הדולריים, תוצאת היחלשות הדולר גם מול יתר המטבעות בעולם. עיקר הירידה של מחירי תוצר היצוא הנגזר נובע אפוא מהעלייה החדה של מחירי היבוא - כלומר מהרעת תנאי הסחר, הפוגעת במשק בכללו. |
| לבסוף, מס החברות הסטטוטורי ירד מ-37 אחוזים בתחילת התקופה המוצגת - 1995 - ל-27 אחוזים בשנת 2008. ירידות אלה החלו בשנת 2003 וצפויות להימשך בשנים הקרובות. ירידה זו שיפרה את רווחיות החברות, ובהן אלה המייצאות. |
| כפי שעולה מאיור 3, בנטרול ההרעה בתנאי הסחר מתקבלת אף עלייה של המדד לשיעור הרווחיות נטו (בניכוי מיסים) בשנתיים האחרונות[2]. מכאן שהפגיעה החדה ברווחיות, בעטיה של ההרעה בתנאי הסחר, קוזזה במידה מסוימת על ידי גלגול הפגיעה לשכר העבודה, כפי שהוצג באיור 1. עוד עולה, כי הפגיעה ברווחיות משנת 1995 מתונה יותר מזו המצטיירת כאשר בוחנים את הרווחיות מרמת השיא שלה בראשית 2006. |
