22.03.04

הפרטת בנקים – חלקו של הפיקוח על הבנקים
עיקר דברי סגן המפקח על הבנקים, אבי אקשטיין, בכנס בנושא בבית הספר לבנקאות של מכללת נתניה (21.3.04)

בהליך של הפרטה, כמו בכל הליך של רכישת אמצעי שליטה בבנק, תפקידו של הפיקוח על הבנקים, בהתאם לעקרונות הליבה של ועדת באזל, לבצע הליך בדיקה שמטרתו למנוע מאדם בלתי ראוי לשלוט בבנק בישראל. 

על רקע ההיערכות להפרטת בנק דיסקונט פירט סגן המפקח על הבנקים, מר אבי אקשטיין, את דרישות בנק ישראל ממועמדים המבקשים לרכוש שליטה בבנקים, ובעיקר:

יושרה אישית ועסקית – העדר עבר פלילי, מקרים של פשיטות רגל וכינוס נכסים, אי מתן היתרים על ידי רשויות פיקוח או שלילתם וכדו';

¦

חוסן פיננסי (בדרך כלל, יחס של 1:2 בין רכוש נטו לבין השקעה בבנק) – להבטיח שההשקעה בבנק לא תהיה חלק עיקרי מסך השקעותיו של המבקש לרכוש שליטה בבנק, כך שתלותו בבנק לא תהיה מוחלטת. כמו כן שתהיה לו יכולת כספית מספקת להשתתף בהזרמת הון נוספת לבנק אם יווצר הצורך;

¦

העדר ניגודי עניינים – בעלות על בנק אחר, עסקים המתחרים בבנק וכדו';

¦

ניסיון מקצועי (יתרון).

¦

עוד ציין מר אקשטיין, כי מעבר לדרישות אלו, בוחן בנק ישראל את מבנה השליטה המתוכנן בבנק, ובכלל זה, דורש בנק ישראל קיום גרעין שליטה יציב בבנק (קבוצת רוכשים המוגדרים כבעלי השליטה). במסגרת זו נכללים התנאים הבאים:

החזקה מינמלית של חמש שנים, שבסיומה ניתן למכור את מניות הבנק רק למי שאושר על ידי נגיד בנק ישראל;

¦

איזון בין מרכיבי קבוצת השולטים בבנק, כך לדוגמא עדיף שלא יהיה יחיד בעל זכות הכרעה בלבדית בקבוצה. יחד עם זאת, לא נשללת אפשרות כי הגרעין יוחזק על ידי יחיד בעל מאפיינים איכותיים במיוחד בהיבטי הבחינה השונים. כמו כן, נדרש הסכם לשיתוף פעולה בין חברי הגרעין, לרבות קיומו של סעיף בוררות למצבים של מחלוקות המביאות למבוי סתום.

¦

גודל גרעין השליטה – נדרש גרעין של כ- 26%-20% בבנקים בינוניים או גדולים, ובשיעורים גבוהים יותר בבנקים קטנים.

¦

מגבלות על הרכב גרעין השליטה – חברות ביטוח ישראליות או משקיעים מוסדיים ישראלים והשולטים בהם לא יהיו חלק מגרעין השליטה בבנק דיסקונט (ובבנקים בהם תועבר השליטה בהמשך - כל עוד לא תגובש תפיסת הרשויות באשר למבנה שוק ההון הרצוי בישראל). כמו כן, קיימות מגבלות כמותיות על שיעור ההשתתפות בגרעין שליטה על גופים כגון חברות ריאליות, משקיעים מוסדיים זרים וכדו'.

¦

 

מטרת דרישות אלו הינה להבטיח יציבות בשליטה בבנק, בעלים מזוהים שמחויבים לבנק, כתובת לדרישות פיקוחיות, כמו להגדלת הון ויחס סביר בין שעור השליטה לבין היקף ההשקעה.

מר אקשטיין הדגיש כי הניסיון הראה שבדיקות בנק ישראל התעכבו בעיקר משום שהרוכשים הפונטציאליים התעכבו במתן הנתונים שנדרשו מהם ומסמכים שיבססו את הערכת רכושם ופירוט   מערך ההחזקות שלהם בבנק ובחברות אחרות.

מר אקשטיין סקר גם את משמעויות הפרטת בנק בהנפקת מניות הבנק לציבור הרחב, ללא גרעין שליטה בבנק. דרך זו תתאפשר רק לאחר שתותאם הסביבה החוקית למאפיינים המיוחדים של חלופה זו, כפי שהציעה בזמנו ועדת מראני, וכפי שמופיע בהצעת החוק לתיקון חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), המונחת כיום על שולחן ועדת הכספים, לאחר שעברה קריאה ראשונה בכנסת.

 
​​