השינויים במבנה תיק הנכסים של משקי בית במטבע חוץ, 2000 עד 2003

19.11.03

השינויים במבנה תיק הנכסים של משקי בית במטבע חוץ, 2000 עד 2003

יתרת תיק הנכסים של משקי בית במט"ח  - בארץ ובחו"ל – גדלה בשנים 2000 עד 2003, ב-6.4 מיליארדי דולרים והסתכמה ביוני השנה בכ-21 מיליארדים. הרכיב העיקרי בתיק זה הוא הפקדונות שמשקלו הגיע בסוף יוני ל- 80 אחוזים, מזה כ- 16 אחוזים מופקדים כפקדונות בחו"ל.
בשנים 2000 עד 2003 התעצם התהליך של מעבר להחזקות של נכסים במט"ח בחו"ל. באמצע 2003 עמד משקל הנכסים של משקי בית בחו"ל בסך נכסיהם במט"ח על שיעור של כ-27 אחוזים לעומת 9  אחוזים בסוף 1999.
הרכישות של אג"ח זרות על ידי יחידים באמצעות קרנות הנאמנות המתמחות במט"ח בחו"ל, נבעו בעיקר מההיצע המצומצם של אג"ח ממשלתיות צמודות למט"ח בישראל. הן גברו במחצית הראשונה של שנת 2002, וכתוצאה מכך מהווה כיום יתרת איגרות החוב הזרות בסך איגרות החוב במט"ח המוחזקות על ידי משקי בית כ-60 אחוזים.

מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ נמסר, כי יתרת תיק הנכסים של משקי בית במט"ח – בארץ ובחו"ל – הסתכמה ביוני השנה בכ-21 מיליארדי דולרים - גידול של כ-6.4 מיליארדים מסוף שנת 1999.  גידולה של יתרה זו אפיין את כל אחת מהשנים בתקופה הנסקרת, אף כי קצב הגידול לא היה אחיד, ועוצמתו הושפעה בעיקר מהשינויים החדים שהתרחשו בתקופה הנסקרת בציפיות לשינוי בשער החליפין. בתקופה הנסקרת גדלה החזקת הנכסים של משקי בית במט"ח בחו"ל, ומשקלם עלה מ-9 אחוזים בסוף 1999 - לכ-27 אחוזים בסך תיק הנכסים של משקי בית במט"ח ביוני 2003. תהליך זה התרחש במשולב עם גיוון סוגי הנכסים במט"ח – בעיקר הגדלת רכיב האג"ח הזרות וגידול חלקם של הגופים המתמחים – קרנות הנאמנות – בסך ההשקעות בתיק הנכסים.   חשוב לציין כי תיק הנכסים של משקי בית במט"ח כולל בנוסף למשקי הבית גם את היחידים  הפועלים במישור העסקי. הנכסים במט"ח מורכבים מנכסים המוחזקים ישירות ומנכסים המוחזקים באמצעות קרנות הנאמנות המתמחות במט"ח, קרנות שרוב המשקיעים בהן הם משקי בית . נכסים אלו אינם כוללים את החיסכון הפנסיוני המוחזק באמצעות קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח.

תיק הנכסים של משקי בית במט"ח מורכב מפיקדונות (נקובים וצמודים), מתכניות חיסכון, מאג"ח  (נקובות וצמודות), מהשקעות ישירות בחו"ל וממניות זרות, ואינו כולל את המניות של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. הרכיב העיקרי בתיק הוא הפיקדונות, שמשקלם ביתרת הנכסים במט"ח היה ביוני 2003 כ-80 אחוזים. מכשיר זה שימש בתקופה הנסקרת ככלי המרכזי שבאמצעותו התאימו משקי בית את תיק נכסיהם לפער הריביות ולסיכון שער החליפין. גידולה של יתרת הפיקדונות – בארץ ובחו"ל - הסתכם בתקופה הנסקרת בכ- 3.6 מיליארדי דולרים, וחלק ניכר מהשינוי, כ-1.5 מיליארדים, התרכז במחצית הראשונה של שנת  2002.  מגמת הצבירה בפיקדונות במט"ח, שביטאה בתחילה 2002 את התאמת תיק הנכסים לפער בריביות ולסיכון שער החליפין, נמשכה לאחר מכן, למרות התרחבות פער הריביות, בשל אי ודאות ועלייה בתפיסה של סיכון המדינה, שהניעו חלק מציבור משקי בית להגדיל את הצבירה בפיקדונות המוחזקים בחו"ל. כתוצאה מתהליך זה, שעיקרו התרחש במהלך שנת 2002 ונבלם ב-2003, גדל שיעור הפיקדונות בחו"ל מסך הפיקדונות הרגילים במט"ח והגיע ביוני השנה ל-16 אחוזים, לעומת 4 אחוזים בסוף 1999.  המשך צבירת הפיקדונות במט"ח בישראל במחצית הראשונה של שנת 2003 כ-0.5 מיליארד דולרים – לעומת גידול של 0.1 מיליארד דולר בלבד בפיקדונות בחו"ל - מוסבר חלקית בהשפעת הרפורמה במס שהוחלה השנה, אשר הגדילה את הכדאיות היחסית של השקעה בפיקדונות במט"ח בישראל, וכן בתהליך המתמשך של צמצום פערי הריביות בין הפיקדונות השקליים למט"חים.

עוד נמסר מבנק ישראל כי נכס נוסף ששימש את משקי בית להתאמת תיק נכסיהם היו האג"ח הנקובות והצמודות למט"ח, שיתרתן הסתכמה ביוני השנה ב-3.1 מיליארדי דולרים. היתרה גדלה בכמיליארד דולר,  במחצית השניה של 2001, בעקבות ירידה בריבית הדולרית והמעבר מפקדונות לאיגרות חוב בעלות תשואה גבוהה יותר. כמו כן גדלה היתרה במיליארד דולר נוספים במחצית הראשונה של 2002 על רקע ירידת הריבית השקלית בסוף שנת 2001. כשליש  מהרכישות במחצית השנייה של 2001 ובמחצית הראשונה של 2001 בוצעו ישירות על ידי משקי הבית, והשאר - 1.4 מיליארד דולר  התבצעו באמצעות קרנות הנאמנות המתמחות במט"ח. מפאת  היקפו  המצומצם של היצע האג"ח הממשלתיות הצמודות למט"ח מסוג "גלבוע", ירידת תשואותיהן בתקופות של ביקוש נרחב להן ומגבלות מוסדיות החלות על הקרנות ברכישת אג"ח בישראל, התרכז עיקר הצבירות בקרנות הנאמנות המתמחות בהשקעה בחו"ל. קרנות אלו השקיעו כ 1.1 מיליארד  דולרים באג"ח זרות בחו"ל, בעוד שהיקף ההשקעה באג"ח הישראליות הצמודות מסוג "גלבוע" היה נמוך, כ-0.3 מיליארד דולרים בלבד. כתוצאה מתהליך זה הגיע משקל האג"ח הזרות בסך האג"ח  במט"ח המוחזקים על ידי משקי בית לכ-60 אחוזים ביוני 2003, לעומת כ-17 אחוזים בסוף 1999.

יתרת הנכסים של משקי הבית במט"ח, המוחזקים במישרין ובאמצעות
קרנות הנאמנות הישראליות1999 עד יוני  2003
(מיליארדי דולרים, סופי תקופה)

6.03	12.02	12.01	12.00	12.99
21.1	20.4	17.4	16.5	14.7	סך הנכסים במט"ח
					1. הרכב הנכסים1
					א. (במיליארדי $)
16.8	16.1	14.2	14.0	13.2	פיקדונות
3.1	3.2	1.9	0.9	0.8	איגרות חוב
1.2	1.1	1.3	1.6	0.7	מניות זרות והשקעות ישירות
					ב.( באחוזים)
80	79	82	85	90	פיקדונות
15	16	11	5	5	איגרות חוב
6	5	7	10	5	מניות זרות והשקעות ישירות
					2. עפ"י מקום הנכס (במיליארדי $)
15.4	14.8	13.9	13.4	13.3	נכסים במט"ח בארץ
5.7	5.6	3.5	3.1	1.4	נכסים במט"ח בחו"ל
2.6	2.5	1.4	1.2	0.5	מהם: פיקדונות בחו"ל
1.8	2.0	0.7	0.2	0.1	איגרות חוב זרות
27.0	27.5	20.1	18.8	9.5	משקל הנכסים במט"ח בחו"ל (אחוזים)
					3. עפ"י צורת ההחזקה (במיליארדי $)
18.5	17.9	15.6	15.6	13.9	החזקה ישירה
2.6	2.5	1.8	0.9	0.8	החזקה באמצעות קרנות נאמנות
12.3	12.3	10.4	5.5	5.5	משקל ההחזקות באמצעות קרנות הנאמנות (אחוזים)

¹ לא כולל החזקות באופציות שקל/מט"ח

המקור: דיווחי החברות, הבנקים, וקרנות הנאמנות למחלקה לפעילות המשק במט"ח.

יתרת השקעות במט"ח של יחידים 1999-6.2003
במיליארדי ש"ח