השקעה בתנאים של אי-ודאות מצד הפריון
למחקר המלא (באנגלית)- קובץ PDF
מחקרים אמפיריים שנערכו בשנים האחרונות בעולם מדגישים את החשיבות הגדולה שיש לגורמי אי הודאות בהסבר היקף ההשקעה ועיתוייה. ממחקרים אלו עולה, כי אי הוודאות הנגרמת עקב זעזועים עתידיים בצד ההיצע או בצד הביקוש משפיעה באופן שלילי על היקף ההשקעה של הפירמות, וזאת בשל הנטייה של המשקיעים לדחות את השקעותיהן לעתיד בצפייה שאז תקטן רמת אי הוודאות. הממצאים האמפיריים בעבודות אלו מראים כי אי הוודאות היא הגורם השני בחשיבותו להסבר ההשקעה לאחר היקף הפעילות הכלכלית עצמו.
מחקרו של יגאל מנשה, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, בוחן את ההשפעות של סוגי אי הוודאות הנגרמים עקב זעזועים עתידיים בצד ההיצע (פריון הייצור) על ההשקעה המצרפית בענפי המשק. העבודה מציגה מודל לקביעת ההשקעה של פירמות תחרותיות בענף, אשר החלטותיהן על ההשקעה אינן הפיכות- כיוון שהוצאה הראשונית של ההשקעה היא "הוצאה שקועה", לא ניתן להחזיר את ערכה במלואה גם אם המשקיע ישנה את דעתו עליה.
במאמר נבחנים שני מצבים של אי וודאות:
1) מצב שבו כל הפירמות בענף צפויות לחוות בעתיד זעזועים בהיצע, אולם כיום הן אינן יודעות את עוצמתם של זעזועים אלו (למשל, מהו השינוי העתידי במחירי הדלק?) אי וודאות זו נקראת בעבודה "אי-וודאות מצרפית".
2) מצב שבו רק חלק מהפירמות בענף צפויות לחוות, בעתיד, זעזועים בפריון הייצור (לדוגמא- רק חלק מהפירמות בענף מאמצות טכנולוגיה חדשה בייצור), מצב זה נקרא בעבודה "אי-וודאות יחסית".
בשני מצבים אלו מתקבל כי השפעת אי הוודאות בפריון על סך ההשקעה המצרפית בענף היא שלילית. כן נמצא בעבודה כי השפעה שלילית זו, של אי הוודאות בפריון כשהיא יחסית חזקה יותר מאשר כשהיא מצרפית. ניתן להסביר תוצאה אחרונה זאת בכך שכאשר כל הפירמות בענף חוות את הזעזועים בפריון, השונות בפריון היא בין הענפים השונים, בעוד שבמצב בו חלק מהפירמות בענף חוות את הזעזועים בפריון, השונות היא גם בין הענפים השונים וגם בין הפירמות בתוך הענף עצמו. השונות בפריון בתוך הענפים משקפת את התחרות בין שתי סוגי הפירמות- אלו שאימצו טכנולוגיה חדשה, הכרוכה באי וודאות ביחס להשפעתה על פריון הייצור, לבין הפירמות שלא אימצו טכנולוגיה זאת.
בחלקה האמפירי של העבודה נאמדה פונקצית ההשקעה ובמסגרת זו נבדקה השפעתם של האומדנים לאי- ודאות של הגידול בפריון הכולל (הנמדדת כשונות שבין הפירמות בענף) על שיעור ההשקעה בתוצר בענפי התעשייה בישראל במחצית הראשונה של שנות התשעים. התוצאות האמפריות תומכות ככלל במסקנה, כי אי הוודאות מקטינה את שיעור ההשקעה בתוצר בענפים השונים בתעשייה, ובמיוחד כאשר אי הוודאות נגרמת עקב זעזועים עתידיים בפריון רק עבור חלק מהפירמות בענף: הגדלה של עשרה אחוזים בשונות הנצפית (בין הפירמות) של הגידול השנתי בפריון הכולל תקטן את ממוצע ההשקעה בציוד בענף ביחס לתוצר באחוז אחד במצב של אי וודאות מצרפית, בעוד שבמצב של אי וודאות יחסית יקטן שיעור השקעה בכ- 1.8 אחוזים. יודגש כי השפעה שלילית זאת אינה מבטאת את הגורם של מגבלת נזילות של הפירמות בענף שגם הוא משפיע שלילית על שיעור השקעה בענף (כיוון שפירמות המוגבלות נזילות נוטות להיות בעלות סיכון גבוה יותר). כן נמצא כי שעור השקעה בתוצר בענף מושפע חיובית מהאצה ברמת הפעילות הענף וירידה בגיל הממוצע של הפירמות בענף, וזאת ככל הנראה עקב הנטייה של פירמות צעירות להשקיע יותר בשנותיהן הראשונות.
ניתוח התוצאות האימפריות על פני תקופת המדגם מצביע, כי בענפים שבהן כל הפירמות היו חשופות לזעזועים בפריון הייצור, מתוך גידול של כ- 3 אחוזים בשיעור ההשקעה (של ציוד) בתוצר, כ- 1.9 נקודת אחוז נבעו מהגידול בתוצר ו- 1.1 נקודות אחוז נגרמו מהירידה באי הוודאות המצרפית המתבטאת בשונות של הגידול הפריון. בענפים שבהן רק חלק הפירמות חוו זעזועים בפריון הייצור (אי וודאות יחסית), הגידול בתוצר הסביר 2.1 נקודות אחוז של גידול בהשקעה והשונות של הגידול בפריון הסבירה 1.4 נקודות אחוז. מסקנות אלה ממחישות את השפעתה הניכרת של גורם אי הוודאות (לסוגיה השונים) על התפתחות ההשקעה.