התוכנית המוניטרית לחודש אפריל 2002

 

25.03.02

 

התוכנית המוניטרית לחודש אפריל 2002

 

בנק ישראל הודיע על תוכניתו המוניטרית לחודש אפריל 2002 לפיה לא תשונה ריבית בנק ישראל והיא

תישאר ברמה של 4.4 אחוזים.

 

בבנק ישראל מסבירים, כי לאחר העלאת הריבית ב- 0.6 אחוזים בחודש האחרון ובעקבותיה הרגיעה

וההתייצבות בשוק מטבע חוץ, ירדו הערכות האינפלציה לשנים הקרובות - המתקבלות מהציפיות

לאינפלציה בשוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים והערכות האינפלציה בחלק מהמודלים שפותחו

בבנק ישראל – אל תחום היעד לשנת 2002 (2 עד 3 אחוזים) ושנת 2003 ואילך (1 עד 3 אחוזים). על

פי אינדיקטורים שונים מוצתה השפעת העלייה שהייתה מתחילת השנה בשער החליפין על האינפלציה

ומתחזקת עתה ההערכה, שעליית המחירים בתחילת השנה לא תתפתח לעלייה בקצב האינפלציה. לפיכך,

ניתן להמשיך ולשמור על יציבות המחירים ללא שינוי בשער הריבית.

 

בבנק ישראל מדגישים, כי המדיניות המוניטרית חותרת לשמירה על יציבות המחירים כתשתית חיונית

לצמיחה בת-קיימא ולחיזוק היציבות הפיננסית בשוקי הכספים, ההון ומטבע-החוץ. יציבות זו, התורמת

לחוסנו של המשק, מחייבת שמירה על המשמעת התקציבית והמוניטרית.

 

עוד מוסיפים בבנק ישראל, כי הגרעון הממשלתי לשנת 2002 צפוי להיות גם השנה גבוה מהמתוכנן.

עלייה זו בגרעון הממשלתי מחייבת הגדלה בהיקף גיוס ההון הממשלתי לצורך מימון הגרעון, והיא

תורמת לעלייה בשערי הריבית שהממשלה נדרשת לשלם על התחייבויותיה. כך למשל, הריבית על

איגרות החוב הממשלתיות לא צמודות מסוג שחר ל- 10 שנים שהממשלה מכרה לציבור, שבה ועלתה,

ורמתה (6.9%) גבוהה במקצת מעלות גיוס ההון הממשלתי לפני הפעלת התכנית הכלכלית בדצמבר

2001, שנועדה, כזכור, להביא להפחתת הריביות בכל הטווחים, כדי לתרום לעידוד הצמיחה

והתעסוקה. תגובה זו של השווקים היא, בין היתר, תוצאה של החריגה הצפויה בגרעון בשנת 2002, ויש

לכך השלכות שליליות על:

 

(א) גודל החוב הממשלתי יחסית לתוצר, שמשמעותו נטל על המשק, בהווה ובעתיד, המשעבד את משאבי

התקציב לפרעון חובות ותשלומי ריבית על חשבון הקצאת תקציבים למטרות תומכות צמיחה ולנושאים

חיוניים אחרים.

 

(ב) עידוד ההשקעה והתעסוקה, עקב השפעת עליית שיעורי הריבית לזמן ארוך על השקעות הסקטור

העסקיי ועל הריבית למשכנתאות למשקי בית, הקשורות לריביות על החוב הממשלתי.

 

(ג) היכולת של בנק ישראל לשמור על רמה נמוכה של שערי ריבית לטווח קצר לאורך זמן ובמקביל

לשמור על יציבות המחירים. בבנק ישראל מסבירים כי שמירה על מסגרת תקציבית שמבטיחה שערי

ריבית לטווח ארוך נמוכים ושעור חוב ממשלתי יורד יחסית לתוצר, היא תנאי הכרחי לשמירה על

יציבות המחירים בטווח הארוך.

 

השינוי במדיניות הכלכלית בסוף שנת 2001, הביא להתאמה בתיק הנכסים של הציבור תוך פיחות

בשער החליפין לעומת הדולר בשיעור של כ- 8 – 10 אחוזים. פיחות זה נבלם במהלך חודש פברואר, ועל

פי אינדיקציות שונות (ביניהם הפסקת הרכישות ואף פדיון בקרנות הנאמנות המתמחות באפיקים

הצמודים למטבע-חוץ) נראה כי מוצה, בשלב זה, תהליך התאמת תיק הנכסים. גם העלייה שנרשמה

מתחילת השנה בסטיית התקן של אופציות על הדולר של בנק ישראל, המתארת את מידת התנודתיות של

השוק, פסקה והיא מצביעה גם כן על התייצבות. בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת

באיגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל, נרשמה ירידה קלה, אך קשה להסיק מכך על

הערכת הסיכון של משקיעים זרים לגבי ישראל, בשל מעורבות רבה של ישראלים בשווקים אלו, ובשל

רמת הסחירות הנמוכה.

 

בבנק ישראל מוסיפים, כי על רקע הדיונים על התיקונים הנדרשים בחוק בנק ישראל, הבנק מוסיף

לתמוך במטרות המדיניות של הממשלה לעידוד הצמיחה והתעסוקה, בכפוף לשמירה על יציבות

המחירים. במסגרת זו המחוייבות ליציבות מחירים היא לאורך זמן ואינה צריכה להיבחן על בסיס

קלנדרי. גישה זו מאפשרת התחשבות בגורמים המביאים לתנודות זמניות בתוואי השנוי במחירים

בחלק מסוים של השנה, אך אינם מביאים לסטייה מתמשכת מיציבות המחירים במשק. בכך תומכות

החלטות הריבית לטווח קצר גם במדיניות שמטרתה צמיחה מתמשכת. להבהרה זו יכולה להיות

משמעות בשנת 2002, אם יסתבר כי עליית המחירים בראשית השנה, אכן נשאה אופי חד-פעמי.

 

________________

 

* השוואת פערי הריבית מחייבת התייחסות של המשקיעים והלווים גם לסיכום הפיננסי של המשק הישראלי הנע עתה – עפ"י שוקי ההון בעולם – בין 0.80% (לחצי שנה) ל-1.40% (ל-10 שנים). ראוי לציין, כי פרמיית הסיכום מתאפיינת בתנודתיות הנובעת לעיתים מסיבות שמקורן במשק הישראלי, בהתפתחויות בשווקים הפיננסיים בעולם ובשינויים במידת הסחירות בשווקים אלו.

 

** ב-7 במאי צפויה להתכנס "ועדת השוק הפתוח" של הבנק המרכזי בארה"ב לדיון הרגיל על מדיניות הריבית.

ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומדת היום, לפני דיון זה, על 1.75%.

 

_____________

 

1 ריבית מוצהרת במונחים שנתיים פשוטים (ללא ריבית דריבית).

 

2 ריבית לפי ריבית דריבית בחישוב יומי, על פי הריבית הבינבנקאית. (ראה הסבר ב"מבט

כלכלי מס' 6").

 

3 הריבית הריאלית מחושבת על פי הריבית האפקטיבית בניכוי הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק

ההון.