כנס בנושא "סוגיות במדיניות מקרו-כלכלית בישראל"
ייערך במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים
מבנק ישראל נמסר, כי היום (א') ומחר, ייערך בבנייני האומה כנס בנושא "סוגיות מדיניות מקרו-כלכלית בישראל". הכנס מאורגן על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל.
בשנתיים האחרונות סבל המשק מזעזועים חריפים – האינתיפאדה שהחלה בספטמבר 2000 והשפל בשווקי הטכנולוגיה, המשפיע באופן משמעותי על היצוא התעשייתי של המשק הישראלי. בשנה האחרונה נראו גם סימנים של חוסר רגיעה בשווקים הפיננסיים. כל אלה מציבים בפני קובעי המדיניות המקרו-כלכלית אתגר של שימור היציבות לצד יצירת תשתית לצמיחה.
את הנכס יפתח נגיד בנק ישראל הד"ר דוד קליין. בכנס יוצגו עבודות שמתייחסות לסוגיות שונות של המדיניות המקרו-כלכלית, ובין השאר – תוצג הרצאה של פרופסור מריו בלכר, נגיד לשעבר של הבנק המרכזי בארגנטינה, שתעסוק בקשר בין המדיניות המקרו-כלכלית ומשברים פיננסיים על פי הלקחים מן המשבר בארגנטינה.
אחת העבודות שתוצג בכנס היא עבודתם של חדוה בר, עדי ברנדר וסיגל ריבון ממחלקת המחקר של בנק ישראל, המנתחת האם המדיניות הפיסקלית והמוניטרית משתקפת בתשואות שוק הכספים. העבודה בוחנת את התשואות על אגרות החוב הצמודות לטווח קצר, בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים) בתקופה 1991 עד סוף 2001. ממצאי העבודה מראים כי המדיניות הפיסקלית משפיעה על הריביות והשפעתה גדולה יותר על התשואות לטווח הארוך בהשוואה לאלה לטווח הבינוני, והיא אינה משפעה על התשואות לטווח קצר. עלייה של הגירעון (מנוכה מחזור עסקים) באחוז תוצר מעלה את הריבית הריאלית לתקופה של 10 שנים בכ- 0.2 נקודות אחוז. נמצא גם שלצד הגירעון בפועל, גם יעד הגירעון משפיע על הריבית – בעיקר לטווח הבינוני והארוך ובעוצמה דומה לזו של הגירעון בפועל. כמו-כן נמצא כי למדיניות המוניטרית יש השפעה ניכרת על התשואות הקצרות, והיא משפיעה גם על התשואות הארוכות. עוצמת ההשפעה של המדיניות המוניטרית קטנה יותר ככל שטווח הריבית ארוך יותר. עם זאת, גם על התשואות הארוכות ההשפעה אינה מבוטלת: עלייה של נקודת אחוז בריבית הריאלית הצפויה תורמת לעליה של 0.3 נקודות אחוז בתשואה לעשר שנים.
עבודה נוספת שתוצג בכנס היא עבודתם של יעקב לביא ונתן זוסמן, המנתחת את ההשפעה של חוקי העבודה והפתעות כלפי מטה באינפלציה בקביעת השכר והאבטלה בסקטור העסקי, על סמך מדגם בשנות התעשים. המחברים מצאו כי שיעור דמי האבטלה ושיעור שער המינימום השפיעו על השכר באופן משמעותי. כן נמצא כי השפעת חוק האבטלה על השכר והאבטלה חזקה יותר מזו של שכר המינימום. בהקשר של הפתעות דיסאינפלציוניות, נמצא כי אלה העלו את רמת השכר הריאלי ובכך גרמו לעלייה מצטברת של 0.5 אחוזים בשיעור האבטלה. המחברים מציינים שממצאי העבודה תומכים באמצעי מדיניות כגון תמיכה למועסקים על ידי מס הכנסה שלילי או סבסוד העבודה, ומאידך צמצום הזכות לביטוח אבטלה או הבטחת הכנסה ללא עבודה.
עבודה נוספת בנושא האבטלה תוצג על ידי טניה סוחואי ועמית פרידמן, המנסים לאמוד את שיעור האבטלה שמתחתיו נוצרים לחצים אינפלציוניים. המחברים מצאו ששיעור אבטלה זה נשאר יציב במהלך שנות התשעים, למרות השינוים המשמעותיים במשק כגון גל העלייה מברית המועצות לשעבר. נמצא גם שתהליך הדיסאינפלציה של שנות התשעים לא השפיע על שיעור האבטלה העקבי עם יציבות מחירים.
הכנס יינעל בפנל בנושא מדיניות מקרו-כלכלית בראייה ארוכת טווח, בהשתתפות אוהד מראני ממשרד האוצר, מישל סטבצ'ינסקי מבנק ישראל, ניסן ליויתן מבנק ישראל ואפרים צדקה מאוניברסיטת ת"א.