מחקר חדש בבנק ישראל:ההרכב החברתי-כלכלי של התלמידים והשפעתו על הישגיהם בבחינות הבגרות

28.10.2008

מחקר חדש בבנק ישראל *:
ההרכב החברתי-כלכלי של התלמידים והשפעתו על הישגיהם בבחינות הבגרות

מתחילת שנות התשעים נרשמה עלייה לא מבוטלת של ההישגים בבחינות הבגרות (ללא תיקון בגין דרגת הקושי שלהן).
גידול משקלם של זרמי החינוך הערבי והחרדי מיתן את קצב העלייה בהישגים, בעוד ששיפור בתכונות החברתיות-כלכליות של התלמידים בתוך כל זרמי החינוך תמך בעליית ההישגים.
במהלך התקופה הצטמצמו הפערים בהישגים הבסיסיים בבחינות הבגרות לרעת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש בהשוואה לתלמידים מרקע חזק, ובד בבד התרחבו הפערים בהישגים המעידים על מצוינות.
התפתחות ההישגים של תלמידי ישראל לאורך שנים ובין קבוצות אוכלוסייה – הן במבחנים הבין-לאומיים והן בבחינות מקומיות כמיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית-ספרית) ובגרות – משקפת במידה לא מבוטלת את פני החברה והתמורות בה. לאורך שנים אנו עדים לשינויים ניכרים בהרכב אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר – עליית שיעור התלמידים בזרמי החינוך הערבי והחרדי, כניסה המונית של עולים ממדינות חבר העמים ומארצות מצוקה כאתיופיה, עלייה בשיעורן של המשפחות החד-הוריות והתרחבות ממדי העוני, בעיקר בקרב ילדים. התפתחויות אלו, יחד עם מגמות שהתרחשו עד לאחרונה – צמצום מתמשך של ההוצאה הציבורית על חינוך לתלמיד, וככל הנראה הרעה באיכות כוחות ההוראה – הקשו על מערכת החינוך לשפר את הישגי התלמידים בקצב המקווה.
מחקר שנערך על ידי נעם זוסמן ושי צור מחטיבת המחקר בחן את ההבדלים בהישגים בבחינות הבגרות בין תלמידים מזרמי חינוך שונים ומרקע חברתי-כלכלי מגוון, ואת התפתחותם במהלך שנות הלימודים 1992/93 עד 2004/05.
הישגי התלמידים בבחינות הבגרות, לפי זרם חינוך, הם בסדר היורד הבא: חינוך עברי ממלכתי וממלכתי-דתי, ערבי-נוצרי, דרוזי, ערבי-מוסלמי, בדווי וחרדי. מדרג ההישגים דומה למסדר החברתי-כלכלי של משפחות התלמידים.
במהלך השנים הצטמצמו הפערים בהישגים הבסיסיים בבחינות הבגרות (כשיעור הזכאות לתעודת בגרות) לרעת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש בהשוואה לתלמידים מרקע חזק. במקביל התרחבו חלק מהפערים בהישגים המעידים על מצוינות, כשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות ושיעור התלמידים המשיגים ציונים גבוהים בלימודים המהווים את ארגז הכלים הבסיסי (כאנגלית ומתמטיקה).
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי י"ב עלה במהלך שנות הלימודים 1992/93 עד 2004/05 ב-9 נקודות אחוז, ובאיור מוצג פירוק מקורות השינוי. שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי י"ב עמד בשנת הלימודים 1992/93 על כ-46 אחוזים (עמודה 1). השינוי בהרכב זרמי החינוך הוביל לירידה של כ-2 נקודות אחוז בשיעור הזכאות (עמודה 2) – פועל יוצא של גידול בחלקם של התלמידים הערבים והחרדים, ששיעורי הזכאות שלהם נמוכים בהרבה מאלו של תלמידי החינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי. כאשר מתחשבים לא רק בתמורות בהתפלגות זרמי החינוך, אלא גם בשינויים בתכונות החברתיות-כלכליות של התלמידים בתוך כל אחד מזרמי החינוך, מתקבלת עלייה של כ-4 נקודות אחוז בשיעור הזכאות (עמודה 3), והשיעור אף עולה על זה שנרשם בשנת המוצא. התוצאה קשורה בראש ובראשונה לעלייה ברמת ההשכלה של הורי התלמידים בכלל והאימהות בפרט, במיוחד בחינוך הערבי, שכן נמצא שלהשכלת ההורים יש תרומה לא מבוטלת להישגים הלימודיים של ילדיהם[1]. העלייה הנותרת בת כ-7 נקודות אחוז בשיעור הזכאות לתעודת בגרות (המעבר מעמודה 3 לעמודה 4) נובעת בעיקר ממכלול גורמים הקשורים למערכת החינוך עצמה, בהם שינויים פדגוגיים ושינויים בדרגת הקושי של הבחינות.

הדעות המובאות במאמר הן על דעת הכותב בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל	*
יצוין כי תרומה זו מבטאת הן את ההשפעה הישירה של השכלת ההורים על הישגי התלמידים, והן השפעות עקיפות של משתנים בלתי נצפים המתואמים עם השכלת ההורים.	[1]

​​​