מחקר חדש בבנק ישראל:מעבר של עובדים בין המגזרים הציבורי והעסקי בישראל - מה בינו לבין כישרונם?
מחקר חדש בבנק ישראל:מעבר של עובדים בין המגזרים הציבורי והעסקי בישראל - מה בינו לבין כישרונם?
23/07/2008
שיתוף:
23.07.2008
מחקר חדש בבנק ישראל*: מעבר של עובדים בין המגזרים הציבורי והעסקי בישראל – מה בינו לבין כישרונם?
מחקרים בעולם מייחסים לתכונות העובדים שאינן נצפות במסגרת משוואות הסבר לשכר מדד לכישרונם; מחקר זה מיישם את השיטה בישראל. להלן ממצאיו העיקריים.
עובדים שעברו מהמגזר הציבורי בישראל אל המגזר העסקי בשנים 1983 עד 1995 היו בממוצע מוכשרים יותר מהעובדים שנשארו במגזר הציבורי; ממצא זה נכון במיוחד לגבי גברים.
עובדים שעברו מהמגזר העסקי אל המגזר הציבורי בשנים האמורות היו בממוצע מוכשרים פחות מעובדים שנשארו במגזר העסקי.
עליית השכר של עובדים שעברו מהמגזר הציבורי למגזר העסקי לא הייתה שונה מזו של עובדים שנשארו במגזר הציבורי.
שכרם של עובדים שעברו מהמגזר העסקי למגזר הציבורי עלה פחות משכרם של עובדים שנשארו במגזר העסקי.
מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר בין מעבר של עובדים בין המגזרים – הציבורי והעסקי – בישראל לבין כישרונם של העובדים.
המחקר, שערך יובל מזר ממחלקת המחקר של בנק ישראל, בודק אם העובדים שעברו מן המגזר הציבורי אל המגזר העסקי בשנים 1983 עד 1995 נבדלו מהעובדים שנשארו במגזר הציבורי, ואם עובדים שעברו בתקופה זו מהמגזר העסקי לציבורי נבדלו מאלה שנשארו במגזר העסקי. המחקר עושה שימוש בשארית השכר הלא מוסברת של העובדים בשנת 1983 כמדד לכישרון היחסי של העובד, ובודק אם יש מיתאם חיובי או שלילי בין שארית זו לבין הנטייה לעזוב את המגזר הציבורי או העסקי. השארית הלא מוסברת היא הסטייה של שכר העובד משכרם הממוצע של עובדים הדומים לו בתכונותיהם הנצפות - הגיל, ההשכלה, המגדר, המוצא וכדומה.
נמצא שככל ששארית זו הייתה גדולה יותר, הסיכוי של עובד לעזוב את המגזר הציבורי לטובת המגזר העסקי במהלך התקופה הנחקרת היה גדול יותר; משמע שהעובדים המוכשרים יותר נטו לעזוב את המגזר הציבורי אף על פי ששכרם היה גבוה מזה של עמיתיהם הדומים להם בתכונות הנצפות. ממצא זה תקף בעיקר לגבי גברים ממרבית קבוצות האוכלוסייה, אך גם לגבי קבוצות אוכלוסייה שונות של נשים, ובראשן אלה שעבדו בשנת 1983 במשרה מלאה. לעומת זאת, ככל ששארית זו הייתה גדולה יותר, הסיכוי של עובד לעזוב את המגזר העסקי לטובת המגזר הציבורי היה נמוך יותר; משמע שהעובדים המוכשרים יותר נטו להישאר במגזר העסקי. הממצא האחרון תקף לגבי שני המינים באותה מידה.
עוד נמצא שעובדים משכילים, עובדים בעלי משלח יד-אקדמי, עובדים שעבדו שעות מעטות יחסית ונשים נטו להישאר במגזר הציבורי; שגברים נטו להישאר במגזר העסקי; שבעלי משלח יד אקדמי נטו לעזוב את המגזר העסקי; שמנהלים נטו להישאר במגזר שבו הם עבדו בתחילת התקופה.
המחקר בדק גם אם קצב עליית השכר החודשי של העובדים שעברו ממגזר למגזר במהלך התקופה היה שונה מזה של העובדים שנשארו באותו מגזר לאורך כל התקופה. נמצא שעליית שכרם של העובדים שעברו מהמגזר העסקי לציבורי הייתה נמוכה ב-25 עד 35 אחוזים מזו של העובדים אשר נשארו במגזר העסקי. לעומת זאת, ממצא מפתיע במידה מסוימת הוא, שעליית שכרם של העובדים שעזבו את המגזר הציבורי לא הייתה שונה מזו של העובדים אשר נשארו בו.
הדעות המובאות במאמר הן על דעת הכותב בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל