7.8.2005
 
מחקר חדש בבנק ישראל: ההשפעות הצפויות מהפעלת מס הכנסה שלילי
הדעות המובאות במחקר זה משקפות את דעת החוקרים ואינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל
 
 
הפעלת מס הכנסה שלילי - סבסוד שכר ברמות הנמוכות - בישראל יכולה להקטין באופן ניכר – ובעלות תקציבית סבירה - את העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים, אך אינה צפויה להגדיל משמעותית את התעסוקה.  
הפעלת מערכת של מס הכנסה שלילי יכולה להקטין ב-18 אחוזים את מספר משקי הבית העניים שבהם יש עובדים, בעלות תקציבית של כ-1.3 מיליארדי ₪ לשנה. זאת אם גודל ההטבה יקבע בהתאם למספר הילדים ויתבסס על הכנסתו של בעל השכר הגבוה בין בני הזוג.  
אם גובה מענק מס ההכנסה השלילי לא יתחשב בהרכב המשפחה ובהכנסות בן הזוג העלות התקציבית של המערכת תוכפל והשפעתה להפחתת העוני במשפחות שבהן יש עובדים תקטן ב-40 אחוזים.  
כדי להפעיל מס הכנסה שלילי בישראל בעלות תקציבית סבירה ובצורה שתפחית משמעותית את העוני בקרב העובדים יש לשפר תחילה את תשתית המידע כך שיהיו בידי רשות המיסים (או המוסד לביטוח לאומי) בזמן הדרוש נתונים על שכר העובדים והכנסות בני-זוגם.  
השפעת מס הכנסה שלילי על התעסוקה אינה צפויה להיות גדולה, בפרט אם יעוצב באופן הממוקד בהפחתת העוני תוך התבססות על הרכב המשפחה והכנסות בן-הזוג. מערכת שתתבסס על סבסוד מקיף יותר תתרום יותר להגדלת התעסוקה, אך לא בקרב השכבות החלשות.  
מחקר שערכו ד"ר עדי ברנדר וד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ממחלקת המחקר בבנק ישראל בחן את ההשפעות הצפויות מהפעלת מס הכנסה שלילי (סבסוד שכר ברמות הנמוכות) בישראל על התעסוקה, העוני וההוצאות בתקציב הממשלה. החוקרים בחנו את ההשפעה של שינויים בשכרם הפוטנציאלי של מי שאינם עובדים על הכניסות לעבודה, ואת השפעת שינויים בשכרם הפוטנציאלי של העובדים על הפסקת התעסוקה. נמצא כי רגישויות אלה אינן גדולות ולכן מס הכנסה שלילי אינו צפוי להגדיל בשיעור ניכר את התעסוקה. עם זאת נמצא כי מס הכנסה שלילי עשוי להיות כלי יעיל להפחתת העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים באמצעות הגדלת הכנסתן. החוקרים מסבירים כי מס הכנסה שלילי משולם רק לעובדים בשכר נמוך ולכן אינו משפיע על העוני בקרב המשפחות שבהן אין עובדים. מהמחקר עולה עוד כי קבוצות האוכלוסיה שכניסתן לתעסוקה או יציאתן ממנה רגישות לשינויים בשכר אינן הקבוצות המאופיינות בשיעורי עוני גבוהים.  
במחקר נבחנו שלושה איפיונים אלטרנטיביים של מערכת מס הכנסה שלילי: א) תשלום על פי ההכנסה האישית של העובד; ב) תשלום רק להורים לילדים עד גיל 18 ורק על פי שכרו של בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה (במידה והכנסתו עדיין מזכה בהטבה); ג) תשלום רק להורים לילדים ורק על פי שכרו של בן הזוג בעל ההכנסה הגבוהה, אך מתן הטבה גדולה יותר, ועל פני טווח הכנסות רחב יותר, לעובדים ממשפחות עם יותר משני ילדים. נמצא כי העלות התקציבית של המדיניות באיפיון הראשון היא גבוהה מאוד - 2.7 מיליארדי ₪ לשנה – וכי למרות זאת היא תגדיל את מספר המועסקים רק בכ-0.6 אחוזים, וזאת בחלקיות משרה נמוכה יותר מזו של מי שעובדים כבר לפני הפעלת המערכת. יתר על כן, עיקר ההשפעה היא על התעסוקה במשקי בית שאינם מהשכבות החלשות ביותר ובקרב יחידים או זוגות ללא ילדים. העלות התקציבית של המדיניות באיפיונים השני והשלישי היא נמוכה יותר באופן משמעותי – 0.75 מיליארד ₪ לשנה ו-1.3 מיליארדי ₪ לשנה, בהתאמה – אך השפעתה על התעסוקה קטנה עוד יותר, שכן חלק גדול יותר מהסבסוד מופנה לקבוצות האוכלוסיה שבהן רגישות התעסוקה לשכר נמוכה. בפרט מצטמצמת ההשפעה על התעסוקה בשל אי-מתן ההטבה לרווקים ולזוגות ללא ילדים.  
בניגוד להשפעתו הקטנה על התעסוקה, מס הכנסה שלילי יכול להקטין במידה ניכרת את העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים, ובעלות תקציבית סבירה. הפעלת המדיניות עם הטבות מוגדלות למשפחות עם עובדים שלהן יותר משני ילדים, בהתאם לאיפיון השלישי, יכולה להקטין את העוני בקרב משפחות אלה ב-18 אחוזים, ובקרב המשפחות עם 3 ילדים או יותר, שבהן יש עובדים, כמעט ב-30 אחוזים. לעומת זאת הפעלת המדיניות באיפיון הראשון, שעלותו כאמור כפולה, תוכל להקטין את העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים רק ב-11 אחוזים. החוקרים מסבירים שמממצאים אלה עולה שכדי שמערכת מס הכנסה שלילי תוכל להפחית את העוני באופן משמעותי, ובעלות תקציבית סבירה, הכרחי להעניק את ההטבה על בסיס הרכב המשפחה ותוך התחשבות בהכנסות שני בני הזוג. לצורך זה יש לבנות את תשתית המידע שתאפשר את הפעלת התוכנית תוך קבלת מידע על הכנסות בני הזוג.  
 
לוח 1: השפעת תוכנית מס הכנסה שלילי באיפיונים שונים על התעסוקה, העוני והעלות התקציבית
סוג התוכנית  
(3) (2) (1)
כמו (2) אך עם הטבה מוגדלת להורים ליותר משני ילדים3 הטבה לבן-הזוג בעל ההכנסה הגבוהה, ורק אם יש ילדים2 הטבה לכל העובדים בשכר נמוך1
0.2 0.1 0.6 תוספת לתעסוקה (כאחוז מסך המועסקים)
17.8 7.3 10.7 משפחות עם עובדים הנחלצות מעוני (כאחוז מהמשפחות העניות שבהן יש עובדים)
1.3 0.8 2.7 העלות התקציבית (מיליארדי ₪ לשנה)4
 
1 מענק בגובה 20% מהשכר שמעל 1,000 ₪ לחודש ועד 3,500 ₪ לחודש. שחיקה הדרגתית של ההטבה עד לשכר של 5,000 ₪ לחודש.
2 כמו במדיניות (1) אך רק לבן-הזוג בעל ההכנסה הגבוהה יותר ורק להורים לילדים מתחת לגיל 18.
3 כמו במדיניות (2) אך המענק להורים ליותר משני ילדים הוא 30% מהשכר שמעל 1,000 ₪ לחודש, עד של 4,000 ₪ לחודש, ושחיקה הדרגתית עד לשכר של 7,000 ₪ לחודש.
4 לא כולל את עלויות התפעול השוטף הנאמדות בכמה עשרות מיליוני ₪ לשנה, וללא עלות ההקמה החד-פעמית של מערכת המידע.
 
​​