כ-20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחות, שולטות על כ-160 חברות ציבוריות, בעלות נתח של קרוב ל-40 אחוזים מהשוק.
נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי – 30 אחוזים מהשוק.
קבוצות עסקיות בישראל הן בעלות פיזור ענפי רחב עם התמקדות במגזר הפיננסי: כ-50 אחוזים מהחברות במגזר זה ניתן לסווג כמסונפות.
בממוצע, חברות מסונפות לקבוצות עסקיות בישראל מאופיינות בבשלות גבוהה, בצמיחה נמוכה, השקעה מועטה במו"פ וברמת סיכון גבוהה יותר יחסית לחברות הלא-מסונפות.
לעצם ההשתייכות לקבוצה עסקית בישראל אין השפעה על רווחיותה של החברה המסונפת. עם זאת, ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמוך מזה של האחרות באופן מובהק. ממצאים אלה מצביעים על פרמיה שלילית של השוק באשר לחברות המסונפות.
מבנק ישראל נמסר כי המחקר שנערך ע"י קונסטנטין קוסנקו ממחלקת המחקר דן בהתהוותן של הקבוצות העסקיות בישראל והשפעתן ברמת החברות וברמת המשק הלאומי. המחקר התבסס על נתוני בעלות על כ-650 חברות ציבוריות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בין השנים 2005-1995. נמצאו עדויות היסטוריות מובהקות לקיומן של קבוצות עסקיות בישראל, כאשר התהוותן התרחשה על רקע פעילותה של הממשלה במגזר העסקי ובשווקים הפיננסיים, התפתחותו המהירה של המשק, זעזועים גיאו-פוליטיים ועלייתן של האליטות השולטות, אשר התחלפו לא פחות מאשר שלוש פעמים מאז קום המדינה . על סמך המדגם נמצא כי בתקופה הנסקרת כ-20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחתית, שלטו על כ-160 חברות ציבוריות שנתחן, בממוצע, היה קרוב ל-40 אחוז מהשוק. נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי ונאמד על 30 אחוזים מהשוק. מהסתכלות על מבנה של קבוצות עסקיות בישראל עולה מסקנה ברורה כי קיימת הפרדה בין זכויות הבעלות על החברות המסונפות לבין השליטה עליהן: כך נמצא כי כ-80 אחוזים מהחברות המסונפות מוחזקות במבנה פירמידלי, כאשר שליטה בפועל על חברות אלה, ע"י בעליהן היחודיים של קבוצות, מושגת דרך שרשרת השליטה וע"י זכויות מועטות יחסית בהון. נמצא כי קבוצות עסקיות בישראל הן בעלות פיזור ענפי רחב, עם התמקדות רבה במגזר הפיננסי: כ-50 אחוזים מהחברות במגזר זה ניתן לסווג כמסונפות.
המחקר מוצא כי החברות המסונפות לקבוצות עסקיות בישראל מאופיינות בבשלות גבוהה, הן מבחינתן הגיל הבורסאי והן מבחינת היקף הנכסים, בצמיחה נמוכה, השקעה מועטה במו"פ וברמת סיכון גבוהה יותר יחסית לחברות הלא מסונפות. הניתוח האקונומטרי המוצג במחקר מעלה כי לעצם ההשתייכות לקבוצה עסקית בישראל אין השפעה על רווחיותה של החברה המסונפת, כפי שהיא נמדדת על פי מספר פרמטרים חשבונאיים. עם זאת, ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמוך מזה של האחרות באופן מובהק. ממצאים אלה מצביעים על פרמיה שלילית של השוק באשר לחברות המסונפות; המחקר מעלה השערות באשר לקיומה של הפרמיה השלילית ומוצא את אי יעילותם של השווקים הפנים-קבוצתיים, פוטנציאל לניצול מיעוט המשקיעים בעתיד, מעורבותה המשפחתית בניהול או הסתברות לפירוק הקבוצה בשל השתבשות היחסים בין בעליה כהסברים פוטנציאליים לתופעה זו.
הדעות המובאות במאמר הן על דעת הכותב בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל
