7.11.2007
 
ניתוח ראשוני של הצעת התקציב לשנת 2008
תיבה זו תופיע ב-"ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים" מס' 119.
 
לקריאת התיבה במלואה - לחץ כאן
 
ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2008, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל, מורה כי אם תאושר ההצעה רב הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדים שנקבעו למצרפי התקציב .  
תחזית הצמיחה שבבסיס התקציב תואמת את ההתפתחויות המקרו-כלכליות בתקופה האחרונה. אף שתחזית ההכנסות נראית שמרנית ביחס לתחזית הצמיחה ייתכן ויש בכך יתרון בהינתן הסיכונים להאטה בכלכלה העולמית.  
מניתוח ההתפתחות הצפויה של מצרפי התקציב בשנים 2012-2008 עולה כי שמירה על תקרת ההוצאות הנוכחית והימנעות מהפחתות מס נוספות על אלו שכבר אושרו, תאפשר הפחתה מתמשכת של הגירעון, של נטל המס ושל יחס החוב הציבורי לתוצר. עם זאת, משמעות השמירה על תקרת ההוצאות היא כי ההוצאה האזרחית ללא ריבית תגדל בשנים אלה באחוז אחד בלבד לשנה.  
בחינה של החלטות הממשלה לגבי תוכניות ארוכות טווח שנועדו לקדם את תחומי החינוך, החברה והתשתיות מצביעה על כך שעלותן של תוכניות אלה אינה מתיישבת עם תקרת ההוצאות הרב-שנתית. כדי לבסס את האמינות הן של היעדים הפיסקליים והן של התוכניות ארוכות הטווח רצוי שהממשלה תבהיר כיצד היא מתכננת להתמודד עם פער זה.  
ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2008, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל ופורסם בסקירת ההתפתחויות הרבעונית, מורה כי אם זו תאושר רב הסיכוי כי הממשלה תעמוד בשנת 2008 ביעדים שנקבעו למצרפי התקציב. ההנחות המקרו-כלכליות שבבסיס הצעת התקציב תואמות במידה רבה את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות. אמנם תחזית ההכנסות, שהוכנה בראשית הקיץ, נראית כיום שמרנית ביחס להנחות המקרו-כלכליות, אך ייתכן ויש בכך יתרון בהינתן מאזן הסיכונים להתפתחויות בכלכלה העולמית והשלכותיו האפשריות על הצמיחה בישראל. גודל התקציב תואם את תקרת הגידול הרב-שנתית (בשיעור ריאלי של 1.7 אחוזים), בתוספת ההוצאות החד-פעמיות שעליהן החליטה הממשלה בשל המלחמה בלבנון וההתנתקות מעזה. בתקציב גם בוצעה ההתאמה הנדרשת לכך שהמחירים עלו בשנת 2007 בשיעור נמוך מתחזית התקציב. למרות המשך הצמיחה המהירה, הגירעון המתוכנן ל-2008 – 1.6 אחוזי תוצר –גדול משמעותית מהגירעון הצפוי ב-2007, בעיקר בשל הפחתות ניכרות בשיעורי המס – בעלות של כמעט 7 מיליארדי ש"ח. גם על פי הערכות מחלקת המחקר הגירעון הצפוי ב-2008 יהיה גבוה מזה של 2007, ולפי ההגדרות המקובלות בעולם1 הוא יגיע ליותר משני אחוזי תוצר - רמה גבוהה מהמקובל במדינות המפותחות, בפרט לאחר תקופה של צמיחה מתמשכת. על רקע היחס הגבוה של החוב הציבורי לתוצר בישראל יש חשיבות רבה לכך שבשנים הבאות תמשיך הממשלה להקטין את הגירעון לרמות שיאפשרו ירידה מהירה של יחס החוב לתוצר גם בשיעורי צמיחה נמוכים יותר.
ניתוח התוואי הצפוי של מצרפי התקציב בשנים 2012-2008, המתבסס על מודל התקציב הרב-שנתי של מחלקת המחקר, מורה כי אם תעמוד הממשלה בשנים אלה בתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ותימנע מהפחתות מסים נוספות על אלו שעליהן כבר הוחלט, היא תוכל להפחית במידה ניכרת את יחס החוב הציבורי לתוצר (איור 1) ואת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר. זאת ועוד, הפחתות המסים שכבר אושרו יקטינו את נטל המס באופן אמין, ובכך תוכל הממשלה להוסיף ולתמוך בצמיחה בת-קיימא של התוצר בשנים הקרובות. עם זאת, בעקבות אימוץ מסקנות ועדת ברודט, משמעות השמירה על תקרת ההוצאות היא כי ההוצאה האזרחית ללא ריבית תגדל ריאלית בשנים 2012-2009 באחוז אחד בלבד לשנה, פחות מקצב גידול האוכלוסייה. לא ברור אם קצב גידול כזה הוא בר-קיימא בסביבה של צמיחה ובהינתן רמתה הנוכחית של ההוצאה האזרחית ללא ריבית. במחלקת המחקר מציינים כי מכיוון שהממשלה אימצה לאחרונה מספר תוכניות רב-שנתיות, שעלותן בשנים 2012-2009 גדולה, הרי ששמירה על תקרת ההוצאות הנוכחית תחייב קיצוצים משמעותיים בכל אחד מתקציבי השנים הבאות.
תרחיש אלטרנטיבי שנבחן, הוא של הגדלת ההוצאות בשנים 2012-2009 בהתאם לעלות התוכניות הרב-שנתיות שאימצה הממשלה. יישום תוכניות אלה מאפשר מענה לבעיות רבות בתחומי החברה והתשתית אך משמעותו היא ששיעור הגידול של ההוצאה הציבורית בשנים 2012-2009 יהיה 3.1 אחוזים לשנה, הרבה מעל היעד הקבוע בחוק הנוכחי. במקרה זה הגירעון יגדל ל-1.4 אחוזי תוצר ב-2010, ויתייצב ברמה זו עד 2012, ויחס החוב לתוצר יפחת בקצב איטי יותר מאשר על פי תוואי החוק הקיים (איור 1). מכיוון שהפער בין יעדי התקציב בתחום המצרפים הפיסקליים לעלות התוכניות ארוכות הטווח של הממשלה עלול לערער את האמינות של שניהם, רצוי שהממשלה תבהיר כיצד היא מתכוונת להתמודד עם פער זה.
 
 
החישוב על פי ההגדרות המקובלות בעולם מקיף את כלל המגזר הציבורי, נערך על בסיס הגדרות החשבונאות הלאומית וכולל את הפרשי ההצמדה על החוב הציבורי הנקוב בשקלים. 1
 
​